דת ומסורת
הרב אליהו - כמחזק התא הזוגי - רבקה שמעון
הרב מרדכי אליהו הסתלק מאתנו, ואי אפשר לי לעבור לסדר היום מבלי לכתוב עליו. מכיוון שהטור שלי מתמקד בנושא של זוגיות, ברצוני להאיר את דמותו של הרב כפי שהכרתיה מזווית ראיה זו.
עוד לפני שנבחר להיות רב ראשי, היה הרב מרדכי אליהו מעביר לנשים שעור בדיני טהרת המשפחה ברחוב בן ציון 2, שכונת קריית משה,ירושלים. מאוחר יותר קובצו הדינים בספרו דרכי טהרה. הרבנית צביה שתחי’ הייתה יושבת בפתח המטבח הקטן , משגיחה מצד אחד עלינו הנשים, שהכול יהא כשורה עם השיעור, ומצד שני שמה לבה אל ילדיהם הקטנים, ואל הסיר המתבשל על הכיריים. זה היה לפני יותר משלושים שנה.
מלכתחילה היה זה בית לעם, בשביל העם. הרב אליהו העביר שיעור בטהרת משפחה ודיני שבת, כדי לחזק את הבית היהודי, כדי לחזק אותנו- הנשים. מעביר היה את השיעור ועיניו נעוצות במפת השולחן שלפניו מתוך צניעות וקדושה.
מהכרותינו האישית את הרב מרדכי אליהו, התגבשה בי ההכרה, שהרב מכבד את האישה בעם ישראל באשר היא ורוצה בטובתה. תמיד ידעתי שאם נבוא אליו לייעוץ, הוא יקשיב לי ויהיה לצדי. מכאן הבנתי את העוול העצום שנגרם לה לאישה בישראל מחוסר ידע ובקיאות בהבנת מקומה בחברה היהודית- עוול שנגרם פשוט מבורות. ‘צריך לרומם את האישה, לשמח אותה, לכבד אותה, היה אומר.
בהתייעצות פרטית, היה הרב מרדכי אליהו מישיר מבט אליך, וקורא אותך כמפה. בקצור נמרץ היה אומר את דבריו, ורק אחרי זמן הייתי מוצאת את עצמי עוד מנתחת לפרטים מה הוא אמר ולמה התכוון.
ספרו של הרב- דרכי טהרה, היה חידוש עבורנו, מדריכות הכלות, בהכנה לקראת זוגיות, לקראת חיי אישות. הרב אליהו לא היסס לכתוב ולתאר מצבים שבתפיסה שמרנית הצניעות יפה להם. כל זה בא ממקום טהור וקדוש של מגמה לחיזוק שלום בית וממקום נכון ומדויק של שמחה בבית. הכול כלול מראייה מדויקת של הדרכות חז”ל. זוגות רבים נהגו להתייעץ עמו, ושנים רבות ליוותה אותי ההרגשה שבדמותו המכילה, המקבלת כל אדם, ללא שיפוט וללא נזיפה - הוא הביא לכך שהרבה זוגות ראו בו מקור לתמיכה, ושמירה על התא המשפחתי שלהם.
זוגות רבים היו באים אליו לברר אם יש ביניהם התאמה לפני חתונה. מעודי לא שמעתי שאמר פעם לשניים שבאו להתייעץ אתו – לא להתחתן. בדרך כלל, לאחר עיון קצר בשמות ובנתונים היה אומר: ברכה והצלחה. לבחורות שבאו לקבל ממנו ברכה לזיווג היה נוהג לומר: ‘שחתן ימצא אותך מהר!’
גם ברכה זו- מה משמעותה? האחריות על כתפי הגבר שאמור לחפש אותך- הצלע האבודה שלו.
ביתם של הרב והרבנית שתחיה היה בית פתוח לרווחה למצוקות ובעיות בעם ישראל. מהאתרוג עליו ברך הרב בסוכות הייתה הרבנית מכינה מרקחת, וכל מי שלא נפקד בפרי בטן היה מגיע אליה, והיא הייתה מכבדתו בכפית מהמרקחת בעלת הסגולות.
לפני הלידה האחרונה שלי, כשכבר לא הייתי כל כך צעירה, היו לי קצת היסוסים ושלחתי את בעלי לבקש מהרב כסגולה או את הטלית שלו או איזה קמע. ‘אשתך לא צריכה שום סגולה.’ אמר לו הרב,’ היא תלד בקלות והכל יהיה בסדר.’ וכך היה.
מפונקים היינו, צדיק התהלך בינינו, ואנו חשבנו שזה מובן מאליו. התרגלנו, כאילו זו דרך העולם, להיכנס אליו עם בעיותינו. מפונקים היינו. מה יהא עלינו?
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ויהיה מליץ יושר עלינו.
הרב - הרב דוד שלם
נתבקשתי לכתוב דברים אחדים לזכרו של מורנו ורבנו הרב מרדכי אליהו זצ”ל,
ואף שאיני ראוי לדבר על תלמיד חכם גדול שכמותו, הסכמתי לספר על מקצת מפגישותי איתו מתוך מחשבה שהדברים יועילו לקוראים.
מאז בואי לארץ וכניסתי לישיבת “מרכז הרב” שמו של מרן הרשל”צ הגאון רבי מרדכי אליהו נישא בפי כולם בהערצה רבה מתוך הכרה בגדלותו בתורה ובמעשים טובים.
על גדולותו בתורה אין ברצוני להתמקד ודי אם נזכיר שהיה בנו של המקובל הרב סלמן אליהו, מחבר ספר “כרם שלמה” על חכמת הקבלה שהיה מגדולי המקובלים בכל הדורות וכן שהרב מרדכי אליהו היה לדיין הצעיר ביותר שהתמנה מהקמת המדינה.
ברצוני דווקא להתמקד בחלק ממעשיו שאני הייתי עד להם ואשר יאירו מזווית אחרת את אישיותו הגדולה.
עבד לעם ד’: על אף עיסוקיו הרבים והמענה האדיב והמיידי עד השעות הקטנות של הלילה, הרב היה מתפלל במניין עם הנץ החמה, בקיץ ובחורף, ואדרבה אם הוא לא היה מגיע למניין זו הייתה סיבה לדאגה.
גונב לאוזני שהזמן המתאים ביותר “לתפוס” את הרב בלי הרבה המתנה זה בזמן שהוא גומר את התפילה במניין הנץ ויוצא הביתה. אכן פעם שהייתי צריך לעצתו בדחיפות יצאתי בעוד לילה מהשכונה לבית הכנסת שבמרכז הרוחני “היכל אליהו” שבנשיאותו וחיכיתי לסיום התפילה.
שמחתי שהפעם לא אצטרך לחכות זמן רב כדי לשאול לעצתו אבל קצת התבדיתי: הרב ענה לשאלות של כ- 18 שואלים שונים מיציאתו מבית הכנסת ועד לכניסה לרכב, כשכל אחד קיבל תשומת לב ותשובה מהירה ופסקנית (על הבוקר לפני השעה 6!!) כשראה שהוא לו יוכל להתפנות אלי לפני שיעלה לרכב, אמר לי לבוא אליו מיד לביתו וכך עשיתי. בהגיעי לביתו הכניס אותי והושיב אותי בסלון וכבר חיכו לו יותר מ- 10 שאלות בהלכות נידה (אשר גם בתחום זה היה בקי במיוחד) אח”כ התפנה לשמוע אותי ודיברתי איתו כמה דקות אשר נקטעו מספר פעמים ע”י שיחות טלפון של אנשים הנזקקים כמוני לעצה או לברכה מפיו (כל זה לפני 7 בבוקר) וכל אחד זכה למענה ומילה טובה וחלק מהזקוקים לברכה רשם בדף ששם בכיסו כדי להמשיך להתפלל עליהם במשך היום.
את כוס השתיה הראשון היה מקבל מאוחר יותר לאחר שהיה מקבל עוד הרבה אנשים וכל זה כשגילו מעל 70. בבוקר זה אכן לא “חסכתי” את זמן ההמתנה אבל זכיתי לשיעור מאלף על מסירות נפש לכל אחד, גדול כקטן הזקוק לעזרתו והכול מתוך מאור פנים וסבלנות.
קנאה לד’, תורתו וארצו: הרב היה כרגיל איש נוח לבריות ואלם היו מקרים שבהם הייתי עד לקנאתו הבוערת במספר תחומים: פעם שמע דרשה של רב שמחשיב עצמו לגדול אשר ציטט מספר פסוקים וראיתי שהרב זע באי- נוחות. ביציאתו שאלתיו על מה וענה לי שקשה לו לשמוע רב שמעביר שיעור או דרשה ומצטט פסוקים עם טעויות רבות, תלמיד חכם אמור להיות רגיל בפסוקי התנ”ך.
פעם נוספת כשעשיר מחו”ל העביר ביקורת על הישראלי המצוי ומגרעותיו הידועות הוא העיר לו בסבר פנים יפות אבל בתקיפות שכנראה טרם הבין מה מעלתם של יושבי ארץ ישראל.
כדי להרבות תורה בישראל היה מוכן להשקיע ממעט זמנו היחסית חופשי ולמשל כשניהלתי את תלמוד תורה אורות הפסגה בשכונה, התייעצתי איתו עשרות פעמים על דרך הלימוד, תוכן הלימוד ועוד מספר נושאים. הרבה פעמים הטריח עצמו לדבר אישית עם הורים אשר הסתפקו האם לשלוח את ילדיהם למוסד וזכור לי פעם שבה ביקש שנביא לביתו משפחת הורים כשעה לפני כניסת השבת ואמר להם שהוא עוצר את הכנותיו לשבת כי נושא חינוך ילדיהם יותר חשוב לו כרגע, הדבר גרם לרושם אדיר אצל המשפחה.
הוראת הלכה: מימי השתדלתי ללמוד מכל אדם וק”ו מגדולי ישראל באשר הם וכך עשיתי עם מורנו הרב זצ”ל.
הרב לא היה מקפיד שכולם יפסקו הלכה כמותו ואולם תמיד הוא גילה דעתו ללא מורה.
היה מקרה פעם שבשיעור בהלכות שבת אמרתי איזו הלכה ואמרתי שיש בהלכה זו מחלוקת בין גדולי ישראל איך לפסוק ואף שהבאתי את דעת הרב אליהו, אמרתי שלדעתי נראה לפסוק כדעת החולקים עליו.
למחרת קיבלתי טלפון מאחד ממקורביו אשר מזמין אותי ללשכת הרב בהקדם.
עוד באותו יום התייצבתי בלשכה בלי לדעת מה זה ועל מה זה וכשהרב יצא מחדרו אותו איש קבל בפני הרב שאני פסקתי נגד פסקו ולא קיבלתי את דעתו. התגובה של הרב הייתה מדהימה: הוא שאל אותי למה אני לא סובר כמותו בדין זה וכשנימקתי את דברי הוא אמר שלא הצלחתי לשכנע אותו אבל שגם הוא לא הצליח לשכנע אותי ולא ברור לו למה הביאו אותי הנה ושמרגע שנבחנתי על הלכות אלו וקבלתי הסמכה לרבנות כל אחד יכול לפסוק לפי מה שנראה לו מעיון ישר במקורות ובירך אותי שתמיד אכוון על האמת לא לפני ש”שטף” את מי שהזמין אותי ללא ידיעתו וללא כל צורך. יצאתי מהלשכה כשאני מהרהר על גודל ענוותנותו.
שר וגדול נפל היום מישראל אשר שרת את ד’ , עמו וארצו בנאמנות ומעל מחלוקות כאלה או אחרות היה מרומם מפי כול.
תם ולא נשלם, עוד סיפורים רבים ייספרו עליו ויה”ר שנדע ללמוד מדרכיו עד ביאת גואל צדק, אמן.
