יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם כולו למשך השנה הבאה.

זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם. אנו, מצידנו, מקבלים את קדושת היום על-ידי הצום, התפילה והתשובה.
צמים - כמו מלאכים
יום-הכיפורים הוא הצום היחיד בשנה שהציווי להתענות בו נאמר במפורש בתורה:  “בחודש השביעי בעשור לחודש, תענו את נפשותיכם וגו’” וצמים בו גם בשבת כמו השנה.
הצום לא בא רק כדי לכפר על עוונות. יש לו משמעות נוספת: ביום-הכיפורים, כאשר אצל כל יהודי מתגלה נקודת היהדות הפנימית, צריך להתנתק לחלוטין מעולם החומר. האכילה והשתייה, צרכים טבעיים של הגוף, מפריעות לנו בשעה שהנפש מתגלה ופורצת החוצה. לכן אנו צמים, מתנתקים מעולם החומר, לובשים לבן ודומים למלאכים.
איך יום-הכיפורים מכפר?
על יום-הכיפורים נאמר: “עיצומו של יום מכפר”. כלומר, יום-הכיפורים עצמו יש בו כוח של כפרה. במשך השנה קורה שהאדם חוטא. הוא מכתים את נשמתו בכתמים, ובאמת צריך לנקותם ולתקנם. אבל האמת היא, שהכתמים והפגמים הם חיצוניים בלבד. עמוק בפנים, כל יהודי הוא טוב, זך ונקי. בתוך נפשו הוא טהור וקדוש. יצרו הוא שהחטיאו, בניגוד לרצונו האמיתי והפנימי.
אמת פנימית זו מוסתרת בדרך-כלל, ואין היא מתגלה. אולם ביום-הכיפורים נקלפות השכבות החיצוניות, והנשמה הפנימית מתגלה במלוא זוהרה. הקדוש-ברוך-הוא מתקרב אלינו ביום הזה, והדבר מעורר את הנשמה שבקרבנו להסיר מעליה את כל השכבות החיצוניות ולגלות את מהותה האמיתית.
ואז מתגלה שבעצם אין שום חטא! מתברר, שיהודי בתוך-תוכו הוא יהלום בוהק, אשר שום חטא אינו יכול לפגוע בו. ביום-הכיפורים מתגלה היהודי האמיתי!
כל זה מותנה בדבר אחד: בקיום צום יום-הכיפורים. אם חלילה מפרים את הצום, חל הכלל: “אין קטיגור נעשה סניגור”. כלומר: הואיל ועל-ידי הפרת הצום נעשה יום-הכיפורים עצמו גורם מפליל - אין הוא יכול לסנגר ולכפר. ומשום כך מקפיד רובו הגדול של העם היהודי לשמור את צום יום-הכיפורים כהלכתו.
מה עושים?
בין אדם לאדם: להיות בן-אדם: על עבירות שבין אדם לחברו אין יום כיפור מכפר ולא די להתפלל בבית-הכנסת, אלא צריך לגשת לנפגע ולבקש את סליחתו, אם נגרם לזולת נזק כספי - יש לפצותו. לעומת זאת, על עבירות שבין אדם לבוראו - מועילים החרטה, התפילה והווידוי וצום יום-הכיפורים.
כפרות: בערב יום-הכיפורים לפנות בוקר. מנהג הכפרות נועד להסיר גזירה רעה כלשהי מעל ראשנו. משתמשים בתרנגול לגבר ובתרנגולת לאישה. אפשר לקיים מנהג זה גם קודם לכן, בעשרת ימי תשובה. ניתן לקיים את מנהג בכפרות גם באמצעות סכום כסף שייתרם לאחר מכן לצדקה. ‘מעטפות כפרות’ מיוחדות לביצוע כפרות בכסף ניתן לקבל בחינם בבתי חב”ד שברחבי השכונה.
מרבים באכילה ובשתייה: בערב יום-הכיפורים מצווה לאכול, אמרו חז”ל: כל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי ולכן אוכלים בו סעודת חג דשנה, וגם הואיל ואין אפשרות לכבד את יום הכיפורים באכילה ושתייה צריך לכבדו ביום שלפניו.
הדלקת הנרות: לפני כניסת היום הקדוש, בשעה  5:07 הנשים מברכות: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים", יש המברכות גם ברכת “שהחיינו”.
צום: המצווה המרכזית והחשובה ביותר של היום. הצום מתחיל בשעת הדלקת הנרות של ערב יום-הכיפורים. נוסף על איסור אכילה ושתייה, חל איסור גם על רחצה, נעילת נעלי-עור, יחסי-אישות ושימוש בתמרוקים. הצום מסתיים למחרת בערב בשעה 6:20.
תפילות - יום-הכיפורים הוא היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. אומרים ‘וידוי’ בכל תפילה. בסיום תפילת נעילה תוקעים בשופר, ולאחר צאת הצום, אוכלים סעודה שמחה מתוך אמונה ודאית, כי אלוקים שמע לתפילותינו וחתם את כל בני ובנות ישראל לשנה טובה ומתוקה.
אוהל תפילה מרכזי: בית חב”ד בשכונה מקים בסיוע עיריית ירושלים והמינהל הקהילתי אוהל תפילה מרכזי שיכיל כ- 300 מקומות ישיבה עם עזרת נשים מרווחת, האוהל יוקם ברחבת המרכז המסחרי סמוך לבית חב”ד בפסגת זאב צפון-שד’ משה דיין 39.
לסיום נאחל לכל בית ישראל, חתימה, וגמר חתימה טובה שנה טובה ומתוקה, ונזמין את כל התושבים לקחת חלק בתפילות שיתקיימו בכל בתי הכנסת בשכונה.