פרשת ניצבים

פרשת ניצבים מתארת את מערכת היחסים בין אלוהים לעם בתקופות שונות.  טיב הקשר ביניהם נקבע על פי התנהלות העם - בתקופות שהלך בדרכי האל חוקיו ומצוותיו, זכה להכנס לארץ, נהנה משפע כלכלי וצאצאים רבים. כשהעם חטא והלך אחרי עמים זרים ואליליהם, הוא נענש קשות, עד כדי גלות.
על פניו, נראה כי מצוות אלוהים הייתה  מאוד  ברורה  וגם הבחירה כיצד לנהוג פשוטה אז כיצד בכל זאת קרה שהעם טעה, חטא לה' ונענש?
"הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת".( דברים כ"ט כח)
חלקים מדרכי האל נסתרות מעיני האדם, ובהן כמובן אין לו בחירה ובחלקים הגלויים, בהם לאדם ישנה בחירה  חשוב שישכיל לבצע אותה.
באיזו מידה החלקים הגלויים הם באמת מאוד  גלויים וברורים עבורנו?
מסתבר, כי גם החלקים הגלויים הם לעיתים נסתרים מעינינו ועלינו להשקיע מאמץ כדי להוציאם מהנסתר אל הגלוי, ולהתבונן בהם באופן מלא וברור.
כשאנו חווים אירוע, אנו נוטים להתייחס אליו כאילו הכל גלוי וברור, ונחפזים להסיק מסקנות ולהגיב. זוהי למעשה תגובה של "טייס אוטומטי", המבוססת על מחשבות אוטומטיות, ודפוסי חשיבה ישנים, מבלי לדרוש נקודות מבט נוספות. מהירי התגובה בינינו מצטיינים בכך ואח"כ, במחשבה נוספת מבינים את טעותם ומצטערים על תגובתם.  
כדאי שנכיר בכך שלא הכל ברור ונגלה לעינינו,  גישה זו תוביל אותנו להתייחס להתרחשות לא כמי שיודע ומבין הכל, אלא כחוקר המביא איתו פתיחות ומוטיבציה להציף שאלות, להכיר וללמוד את הנתונים באופן רחב יותר בטרם הוא מתייחס.
רגע נוסף של חשיבה מציף תובנות, משנה תחושות ומוביל לתגובות שונות.
כלי טוב להרחבת התמונה הוא לשים עצמנו במקום המשתתפים הנוספים בארוע... לחשוב מה הניע אותם לפעול כפי שפעלו?  מה הם רוצים להשיג?  כך אנו מרחיבים לעצמנו את התמונה, מבינים גם את עמדת הזולת וכתוצאה מכך עשויים לשנות את התחושה והתגובה לאירוע.
גישה זו למעשה מוציאה אותנו "מהטייס האוטומטי" דרכו אנו רגילים לפעול.
כמה פעמים, לאחר מעשה, אנו חושבים לעצמנו כי  "יש דרך נוספת להסתכל על כך..."  ומצטערים שלא השקענו עוד רגע של מחשבה?
כמובן שהמשימה אינה תמיד קלה ודורשת מאמץ רב של איפוק, תירגול של הרחבת החשיבה ואימון קבוע להצלחה...
לצורך ההמחשה, אביא דוגמא של מתאמנת שנפגעה פעמים רבות מבן משפחה שלה שלא התייחס אליה יפה. בכל פעם היא חוותה את הפגיעה בעוצמה כאילו הייתה זו פעם ראשונה.
לאחר שתיארה את מערכת היחסים ביניהם, הוסיפה באמירת אגב כי גם כלפי אנשים אחרים במשפחה הוא אינו מתייחס בכבוד. לשאלתי כיצד הדבר בא לביטוי? היא נתנה דוגמא ותוך כדי תשובה שמה לב כי זהו למעשה דפוס ההתנהגות שלו כלפי רוב הסובבים אותו. הבחנה זו הפחיתה אצלה מעט את תחושת הפגיעה. ככל שחשבה על כך, התחושה כלפיו השתנתה. תוך כדי ארוע אנו נדרשים לעצור ולהחליף את מחשבה האוטומטית (להלן "הטייס האוטומטי") במחשבה נוספת. ככל שנהיה מודעים לחלקים הנסתרים שלנו אותם עלינו לחשוף לתהליך ונחקור את המחשבות שלנו, ונזהה את מקורן, התבוננות על הסיטואציה תהיה רחבה יותר ונגיע לתגובות אחרות מאלו השגרתיות שלנו.
ימים אלו של סליחות, ותשובה, בהם אנו עסוקים בחשבון נפש ובקשת סליחה איש מרעהו, זוהי שעת רצון טובה לעשות שינוי בטיב הדיאלוג עם הזולת. לבנות אותו מתוך פתיחות והקשבה לתהליכי החשיבה שלנו שיביאו אותנו ליתר שביעות רצון מתגובותינו.

בברכת שנה טובה ושמחה, שתהא שנת עבודה ואחווה

אשמח לקבל את תגובתכם במייל:    כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

פרשת כי תצא

בפרשת השבוע “כי תצא” יש אוסף של חוקים העוסקים בחיי היום-יום של האדם.

פרשת ראה

פרשת ראה מתארת מגוון חוקים ומצוות שנותן ד’ לעם בנושאים שונים, בין היתר, מאכלים כשרים ואסורים, מעשרות, מועדי קודש, עליה לרגל, תמיכה באביונים ותועבת העבודה הזרה.

פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן חושפת אותנו לתקופת סיום תפקידו של משה, גדול מנהיגי ישראל.

פרשת מטות

הפרשה עוסקת במספר נושאים ביניהם נדרים והדרך בה ניתן להתיר את הנדרים.

פרשת בלק

פרשת בלק מתארת את בקשת בלק מלך מואב מבלעם לקלל את ישראל.

פרשת בהעלותך

פרשת בהעלותך מתארת נושאים שונים שהעסיקו את העם בנדודיו במדבר.

פרשת במדבר

פרשת במדבר מתארת את שבטי ישראל והמפקד שערך להם משה בדרכם במדבר. המפקד הינו חלק מההיערכות לקראת היציאה למלחמה לכיבוש כנען ולקראת ההתנחלות.

פרשת אמור

פרשת אמור עוסקת בקדושה וטומאת האדם בתחומים שונים של חייו - בנישואין, בהקרבת קורבנות ובמזון.

פרשת צו

פרשת צו מתארת את האש הדולקת במזבח אוהל מועד. אש זו בוערת  ללא הפסקה. “והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה וביער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים. אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה.”(ויקרא ו’ ה’- ו’). אש המזבח כאמור תמיד בערה, והייתה מוכנה וזמינה לכל אדם שביקש להעלות קורבן לאלוקים, בעזרת הכוהנים.

פרשת פקודי

בפרשת פיקודי מגיע לשיאו סיפור בניית אוהל מועד. מתוארת בו כניסת כבוד אלוקים אל המשכן -  “ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ד’ מילא את המשכן ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ד’ מלא את המשכן” (שמות מ’ ל”ד-ל”ה)
ענן זה גם ליוה את בני ישראל במסעם במדבר.

פרשת כי תשא

פרשת “כי תשא”  מתחילה בתזכורת על תרומת העם לבניית אוהל מועד. לבנייתו אלוקים מינה שני אומנים -  בצלאל בן אורי בן חור ואהליאב בן אחיסמך 

פרשת תרומה

פרשת תרומה מתחילה בבקשת ד’ מהעם: “ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי". (כ”ה 2) “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.” (כ”ה 8) לפנינו מפגש בין הרוח לחומר רוח האמונה בד’ באה לביטוי במעשה בניית המקדש. ד’ מגייס את העם כולו למטרה – בניית המשכן שבכוחה לטפח ולהעצים את האמונה בו.   

פרשת יתרו

פרשת יתרו מתארת את נדודי ישראל במדבר והיערכות העם לקראת מעמד הברית  עם ד’ בהר סיני.  במעמד זה הביא משה לעם את החוקים והמצוות המהווים את תשתית הקשר בין העם לאלוקים  – עשרת הדיברות.
“ויבא משה ויקרא לזקני העם...ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ד’ נעשה וישב משה את דברי העם אל ד’...” (י”ט 7-8).

פרשת בא

פרשת בא  מתארת את סיום סיפור מכות מצרים שהביא אלוקים על פרעה ויציאת ישראל ממצרים, משעבוד לגאולה.

פרשת שמות

פרשת שמות היא הפרשה הפותחת את ספר שמות, המתאר את התגבשות בני יעקב על משפחותיהם לעם. המשפחות הלכו והתרבו ופרעה מלך מצרים החליט להפסיק את הגידול הטבעי שלהן וציוה על המיילדות להרוג את הזכרים שייוולדו לנשים העבריות: "בילדכן את העבריות וראיתן על האבניים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה" (א' 16). המיילדות התקשו לציית לצו אכזרי זה ופעלו בניגוד לו: "ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" (א'17).

פרשת ויגש

בפרשה, אנו נחשפים להמשך הוידוי  של יהודה בשם כל אחיו בפני יוסף, שהחל בפרשה קודמת -  “מה נדבר ומה נצטדק, האלוקים מצא את עוון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו” (מ”ד 16) ניתן לזהות בדברי יהודה הודאה באשמה של האחים לגורל יוסף. יהודה מתוודה ואומר לו, כי הסבל שנגרם ליעקב מסיפור “טריפת יוסף” אינו מאפשר לאחים לציית לדרישתו ולחזור לאביהם ללא בנימין

פרשת וישב

פרשת וישב מתארת בין היתר את קורות תמר כלתו של יהודה. בעלה של תמר מת ואחיו סירב לקיים את מצוות הייבום (לשאת את אשת אחיו המת לאישה) מכיוון שהבין, כי הילד שייוולד לו ממנה לא ייחשב כבנו אלא כצאצא לשושלת אחיו שנפטר.

פרשת ויצא

פרשת ויצא מתארת את היציאה של יעקב מבית הוריו לחרן למצוא אישה.
בסוף הפרשה הקודמת הציעה לו אימו רבקה לברוח מאחיו עשיו המבקש להרוג אותו בגלל גניבת הבכורה, שהיא עצמה יזמה והובילה אותו לעשות : “ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה... עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך...”(כ”ז 43-44) ואביו בקש ממנו ללכת לבית לבן אחי רבקה אמו למצוא לו אישה “קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך...”(כ”ח 2-3)  “וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם” (כ”ח 7)  
שני מניעים היו ליציאת יעקב מבית הוריו  : בריחה מ...  וגם  הליכה אל...

פרשת "חיי שרה"

פרשת "לך לך"

פרשת "בראשית"

פרשת "האזינו"

פרשת "ניצבים"

פרשת "ראה"