פרשת “כי תשא” מתחילה בתזכורת על תרומת העם לבניית אוהל מועד. לבנייתו אלוקים מינה שני אומנים - בצלאל בן אורי בן חור ואהליאב בן אחיסמך ועליהם הוא אמר: “ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת ובחרושת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה...ובלב כל חכם נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך...” (שמות ל”א ג’- ו’)
אלקים מעניק לשניים רוח אלקים, מחשבה ועשייה. שלושה כוחות שמובילים את האדם בהתנהלותו בחיים.
“לחשב מחשבת” המופיע בפרשה שלנו משמעותו חיובית ומוביל לעשייה ויצירה חיובית מבורכת על ידי האל. צירוף זה מופיע במקומות אחרים בתנ”ך במשמעות שלילית לדוגמא בירמיה “...כה אמר ד’ הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם” (ירמיה י”ח י”א) וביחזקאל “כה אמר אדני ד’ והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה.” (יחזקאל ל”ח י’)
מחשבה היא הכח המניע לעשייה והבחירה לחשוב חיובי או שלילי נמצאת בידינו. המחשבות השליליות שלנו מבוססות על אמונות ותפיסות עולם, שקיבלנו בחינוך ומחוויות שעיצבו אותנו במהלך השנים.
מחשבה שלילית היא זו המכוונת אותנו לחפש את החסר בכל דבר... לזהות את הסיבה מדוע אי אפשר לעשות פעולה כלשהי עליה חשבנו... ולהאמין עד כמה איני ראויה ל....
המחשבות השליליות נקראות גם “שדונים” אלו מופיעים בתחפושת של המגינים האישיים שלנו אך למעשה בהופעתם הם בולמים וחוסמים אותנו מעשייה.
הופעתה של מחשבה שלילית כמוה כמחסום אבנים המונח על הכביש בו אני נוסעת. נסיעתי לכיוון המטרה למעשה נבלמת בגלל מחסום זה. אני יכולה להישאר במקום בו נעמדתי ולוותר על המשך הנסיעה או לחילופין לצאת מהרכב, לפנות את מחסום האבנים ולהמשיך בנסיעתי.
הבחירה כאמור בידי.
כך עלי לנהוג עם המחשבה השלילית שתוקפת אותי – עלי לזהות אותה, ולהחליט שאני מפנה אותה ממוחי כדי שלא תפריע את התקדמותי.
מה עלי לגייס כנגד המחשבות השליליות “השדונים” המשתלטים עלי ?
כשלב ראשון עלי להיות מודעת להופעתה ולניסיון ההשתלטות שלה, לזהות אותה גם כשהיא מופיעה כאמור בתחפושת. בשלב השני עלי לברר את מידת הנחישות שלי לשנותה, בעבודה עצמית ואימון קבוע עד שאוכל בקלות וכמעט באופן אוטומטי לסלקה ולייצר חשיבה חיובית.
כיצד מסלקים מחשבה שלילית? ישנן כמה דרכים אפשריות לסילוקה: אפשר פשוט להחליף אותה במחשבה חיובית המתאימה לי - לאתר את זו שנכונה לי, אפשר לשאול שאלות שתפקידן לערער את תוקפה של המחשבה השלילית, ועוד אפשר להפוך את המחשבה השלילית בדמיון למשהו מוחשי קונקרטי אותו ניתן לזרוק מהראש הרחק הרחק כך שיקשה עליה לחזור חזרה למוחנו... ובכל פעם ששוב תופיע לחזור ולהעיף אותה... ישנן דרכים נוספות בהן ניתן לעזור למי שבכל זאת נתקע.
מתאמנת שלמדה לשלוט במחשבותיה הרגישה הקלה רבה ושחרור ואמרה כי שליטתה על מחשבותיה גרמה לה להרגיש כמו קוסמת השולטת בחייה שביכולתה להחליט כיצד להרגיש - קל וטוב או כבד ומעיק ואף להחליף ביניהן.
ישנו ביטוי יפה הממחיש את תהליך בחירת המחשבות שלנו:
אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא כי מחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות. (רבי נחמן מברסלב).
פרשת תרומה מתחילה בבקשת ד’ מהעם: “ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי". (כ”ה 2) “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.” (כ”ה 8) לפנינו מפגש בין הרוח לחומר רוח האמונה בד’ באה לביטוי במעשה בניית המקדש. ד’ מגייס את העם כולו למטרה – בניית המשכן שבכוחה לטפח ולהעצים את האמונה בו.
פרשת יתרו מתארת את נדודי ישראל במדבר והיערכות העם לקראת מעמד הברית עם ד’ בהר סיני. במעמד זה הביא משה לעם את החוקים והמצוות המהווים את תשתית הקשר בין העם לאלוקים – עשרת הדיברות.
“ויבא משה ויקרא לזקני העם...ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ד’ נעשה וישב משה את דברי העם אל ד’...” (י”ט 7-8).
פרשת בא מתארת את סיום סיפור מכות מצרים שהביא אלוקים על פרעה ויציאת ישראל ממצרים, משעבוד לגאולה.
פרשת שמות היא הפרשה הפותחת את ספר שמות, המתאר את התגבשות בני יעקב על משפחותיהם לעם. המשפחות הלכו והתרבו ופרעה מלך מצרים החליט להפסיק את הגידול הטבעי שלהן וציוה על המיילדות להרוג את הזכרים שייוולדו לנשים העבריות: "בילדכן את העבריות וראיתן על האבניים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה" (א' 16). המיילדות התקשו לציית לצו אכזרי זה ופעלו בניגוד לו: "ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" (א'17).
בפרשה, אנו נחשפים להמשך הוידוי של יהודה בשם כל אחיו בפני יוסף, שהחל בפרשה קודמת - “מה נדבר ומה נצטדק, האלוקים מצא את עוון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו” (מ”ד 16) ניתן לזהות בדברי יהודה הודאה באשמה של האחים לגורל יוסף. יהודה מתוודה ואומר לו, כי הסבל שנגרם ליעקב מסיפור “טריפת יוסף” אינו מאפשר לאחים לציית לדרישתו ולחזור לאביהם ללא בנימין
פרשת וישב מתארת בין היתר את קורות תמר כלתו של יהודה. בעלה של תמר מת ואחיו סירב לקיים את מצוות הייבום (לשאת את אשת אחיו המת לאישה) מכיוון שהבין, כי הילד שייוולד לו ממנה לא ייחשב כבנו אלא כצאצא לשושלת אחיו שנפטר.
פרשת ויצא מתארת את היציאה של יעקב מבית הוריו לחרן למצוא אישה.
בסוף הפרשה הקודמת הציעה לו אימו רבקה לברוח מאחיו עשיו המבקש להרוג אותו בגלל גניבת הבכורה, שהיא עצמה יזמה והובילה אותו לעשות : “ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה... עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך...”(כ”ז 43-44) ואביו בקש ממנו ללכת לבית לבן אחי רבקה אמו למצוא לו אישה “קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך...”(כ”ח 2-3) “וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם” (כ”ח 7)
שני מניעים היו ליציאת יעקב מבית הוריו : בריחה מ... וגם הליכה אל...