פרשת אמור עוסקת בקדושה וטומאת האדם בתחומים שונים של חייו - בנישואין, בהקרבת קורבנות ובמזון.
נושא נוסף בפרשה הינו מועדי ד’ הנקראים “מקראי קדש”. כמו שבתחילת הפרשה עושה משה הבחנה בין קדושה לטומאה, בהמשך בנושא מועדים נעשית הבחנה בין ימי קודש לימי חול.
“וידבר ד’ אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ד’ אשר תקראו אותם מקראי קדש, אלה הם מועדי ...”(ויקרא כ”ג 1). ברשימת המועדים מופיעה ראשונה השבת, אחריה שלושת הרגלים - פסח שבועות, סוכות, החגים ראש השנה, יום הכיפורים, וטקס הנפת העומר.
למועדי ד’ זמנים קבועים בלוח השנה והאדם מצווה  לקיימם במועדם על כל המצוות השונות הקשורות בהם.
מדוע יש להקפיד על קיום החג במועדו?
המועד הינו אירוע החג הידוע מראש וסביבו מתאחד העם כולו. הוא מאפשר לכל אדם להתכונן ולהכין את עצמו ומשפחתו לקראתו. קביעת המועדים מראש מבטיחה שהאדם יחגוג וחלילה לא ישכח, ידחה או יבטל אותם אלא יכוון עצמו לעשות הכול כדי לקיים המועד כהלכתו.
מה ניתן ללמוד מכך להתנהלות היום-יומית?
לעיתים יש לנו  תחושה, כי אנו “טובעים בים המשימות” שלפנינו, ואיננו מצליחים להיכנס לביצוע. הדרך הקלה והטבעית לנו במצב זה היא היעדר עשייה – דחייה.
כיצד זה קורה? כיצד יתכן שאיננו מבצעים את המשימות על אף העובדה שאנו מחויבים להן? מדוע יש לנו נטיה לדחות משימות ופעולות אפילו שהן חשובות? ומה עשוי לעזור לנו להיכנס לביצוע ?
ברירת המחדל שלנו הינה גיוס מבחר התירוצים מדוע וכיצד אפשר לדחות את העשייה, כולנו מכירים אותה.
עלינו להיות מודעים לתופעה זו וללמוד להיערך לקראתה!
ראשית עלינו לעשות סדר עדיפויות בין המשימות השונות - חשוב/דחוף המשימות הדחופות והחשובות תתבצענה קודם ולאחר מכן החשובות שאינן דחופות.
לאחר מכן עלינו לקבוע ביומן לוח-זמנים לביצוע. קביעה זו הינה חשובה מכיוון שהיא מחייבת. הרישום יוצר מחויבות שלנו לעצמנו. כמו שמועדי ד’ נקבעו מראש ולא הושארו להחלטת האדם מתי לקיימן כך עלינו לקבוע מראש את מועדי המשימות המוטלות עלינו.
הניסיון מלמד כי כייף למחוק או לסמן משימות שכבר בוצעו והנאה זו מייצרת מוטיבציה להמשך עשייה. זאת ועוד, ברור כי משימה שלא תתבצע תדחה למועד חלופי אחר וכדי למנוע התנגשות עם משימות אחרות נעשה הכול כדי לעמוד בלו”ז שקבענו לעצמנו מלכתחילה...
אנשים נוטים לחשוב כי אם אנו רושמים לעצמנו ביומן את המשימות  ניתן יהיה בקלות רבה להתעלם מהן או לדחותן אך מניסיון של מתאמנים מסתבר כי קיימת  מחויבות כלפי המשימה ואי נוחות לדחייתה כשהיא כבר כתובה...
אל לנו לשכוח כי מטרתנו היא ניהול זמן נכון יותר של עצמנו לטובתנו.
תכנון סדר עדיפויות ורישום ביומן יוצרים מחויבות אמיתית לביצוע. הדברים לא עוד נמצאים בראש. הרישום הוא התחלת העשייה המובילה להמשכה.

זכרו, אנו נמדדים על פי מעשינו ולא על פי מחשבותינו...
אשמח לקבל תגובות למייל:
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
הכותבת הינה מאמנת אישית מוסמכת