פרשת וישב מתארת בין היתר את קורות תמר כלתו של יהודה. בעלה של תמר מת ואחיו סירב לקיים את מצוות הייבום (לשאת את אשת אחיו המת לאישה) מכיוון שהבין, כי הילד שייוולד לו ממנה לא ייחשב כבנו אלא כצאצא לשושלת אחיו שנפטר. הכתוב מספר, כי סירובו הביא עליו עונש וגם הוא מת. יהודה, ששני בניו הראשונים היו בקשר עם תמר ומתו, חשש לגורל בנו הקטן “כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו” (בראשית, ל”ה, י”א) וכראש המשפחה הורה לתמר לעזוב את ביתה ולשבת בבית הוריה עד שיגדל בנו הקטן ויוכל ליבם אותה. תמר צייתה ועזבה.
באחד הימים נודע לתמר, כי אשת יהודה מתה והוא מגיע לתמנה מקום בית הוריה, לגזוז את צאנו. תמר שנוכחה לדעת, כי גיסה הצעיר אמנם גדל אך יהודה אינו מאפשר לו לייבם אותה, החליטה לעשות מעשה -  היא הסירה את בגדי אלמנותה, כיסתה את פניה בצעיף וישבה בדרך לתמנתה.  יהודה בדרכו ניגש אליה, לא זיהה אותה ובקש את רשותה לבוא אליה. כששאלה: “מה תיתן לי בתמורה?”  ענה: “אשלח לך גדי עיזים”. כעירבון ביקשה תמר את חפציו האישים -  החותמת, הפתיל והמטה – עליהם היו בדרך כלל מגולפים ציורים ופרטים אישיים מזהים של הבעלים. לאחר שלושה חדשים סופר ליהודה, כי כלתו הרתה, הוא הורה לשרוף אותה מכיוון שביזתה את כבוד  המשפחה.
כשהגיעה תמר לפני יהודה הביאה איתה את חפציו האישיים ואמרה לו: “לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה” (פסוק כ”ה).
“ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ...”(כ”ו)
תמר הצליחה לממש את זכותה להמשיך ולהיות חלק ממשפחת בעלה שמת ולשנות את מעמדה מאישה אלמנה לאישה בעלת משפחה, כמו כן מימשה את רצונה - להיות אם.
החיבור החזק של תמר לרצונות ולערכים החשובים לה הם שעזרו לה לשרוד את  התקופה הקשה של ימי אבלותה שהיו מתובלים ביחס מנוכר מצד משפחת בעלה, והניעו אותה לפעול באומץ ולנקוט בצעד נועז ויוצא דופן כנגד ראש המשפחה – יהודה ולהשתמש בתחבולה כנגדו. הפעולה שנקטה סייעה לה לצאת ממצוקתה, לשפר את מעמדה החברתי והכלכלי ולממש את האימהות. יתכן, כי היום הייתה נשפטת תמר על גניבת זרע... המעשה שעשתה מלמד על נועזות, אמונה בעצמה וחיבור חזק למטרתה.
מה אנו יכולים לקחת לעצמנו מסיפור תמר ויהודה?
נראה, כי תמר אמנם לא תכננה את הפעולה מראש, אך הייתה קשובה להזדמנות שנקרתה בדרכה שאיפשרה לה לצאת ממצוקתה  ולשנות את מעמדה. ללא התייעצות ועזרה של איש, ובתבונה רבה, היא יצרה עובדה בשטח - יהודה הפך להיות יבמה, גאל אותה ממעמדה כאלמנה, החזיר אותה לחיק המשפחה והפך אותה לאם.
ישנו ביטוי האומר “האנרגיה זורמת למקום בו תשומת הלב נמצאת”. היכולת לחוות את הקושי ובו זמנית להפנות תשומת לבנו להזדמנות לשינוי מאפשר לנו לגייס את הכוחות הטמונים בנו כדי לצאת מהקושי וליצור את השינוי.
תמר שהייתה בתוך מצוקה אישית ומשפחתית קשה לא איבדה את תקוותה לממש את ייעודה. החושך מסביב לא ייאש אותה ולא סחף אותה לפחדים, להתכנסות לייאוש וחדלון אלא להיפך - החשכה הניעה אותה לאתר את האור הפנימי שלה, שהוביל אותה עד להשגת מטרתה, ליציאה מחושך לאור.

אור פנימי זה הוא החיבור שלי לעצמי, ולחוזקות שבי, שלאף אחד אין שליטה עליו ואינו יכול להחליט לכבותו. בתוך החשיכה מסביב מתוך בחירה והחלטה פנימית ימשיך אורי לדלוק כך שיאיר את דרכי וסביבתי.
מאחלת לנו שיהיו לנו הרבה אורות דולקים בחנוכה  ובכלל...
לתגובות – כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת