פרשת ויצא מתארת את היציאה של יעקב מבית הוריו לחרן למצוא אישה.
בסוף הפרשה הקודמת הציעה לו אימו רבקה לברוח מאחיו עשיו המבקש להרוג אותו בגלל גניבת הבכורה, שהיא עצמה יזמה והובילה אותו לעשות : “ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה... עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך...”(כ”ז 43-44) ואביו בקש ממנו ללכת לבית לבן אחי רבקה אמו למצוא לו אישה “קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך...”(כ”ח 2-3)  “וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם” (כ”ח 7)  
שני מניעים היו ליציאת יעקב מבית הוריו  : בריחה מ...  וגם  הליכה אל...
(הביטויים המקצועיים לתיאור מניעי שינוי  – away from…       .(toward...
בריחה מ... עשיו והליכה אל ... חרן למצוא אישה. ישנה תחושה כי הפחד מעשיו והרצון להימלט ולהציל את חייו ממנו הוא המניע החזק לעזיבתו של יעקב את המקום המוכר והבטוח ויציאתו לעבר הלא נודע. כדאי לציין, כי להבדיל ממנו - עשיו נישא לשתי נשים מבנות חת מבלי שעזב את בית הוריו.  
כיצד היציאה מהבית הפכה את  יעקב מאדם רוחני ופסיבי “איש תם יושב אהלים” (כ”ה 27) המוכתב על ידי הוריו לאדם אקטיבי, ממוקד מטרה? מה חולל את השינוי ביעקב?
כבר בתחילת דרכו, התגלה אליו אלוקים בחלום והציב בפניו חזון נעלה:
“אני השם אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך, והנה אנכי עמך ושמרתיך ....כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך”.
ההתגלות והמסר האלוקי בחלום  נתנו משמעות גדולה יותר ליציאת יעקב מבית הוריו, וציידו אותו  בחזון לקראתו הוא המשיך את דרכו לחרן. זהו החזון שניתן לאברהם סבו שעבר אליו ובתוכו כמובן מציאת האישה איתה יוליד בנים רבים. חזון זה מצמצם את משמעות היציאה של יעקב כבריחה מ... עשיו ומעצים את ההליכה אל...  חרן אך לא רק כדי לציית לאביו ולמצוא אישה  אלא כהליכה לקראת מימוש חזון לאומי. יציאתו לחרן מקבלת גוון נוסף של שליחות אלוקית, היא משנה את מעמדו של יעקב מאדם פסיבי לאקטיבי, מאיש רוח המנוהל על ידי הוריו לאדם היוצא לחיי עשייה, וניהול עצמי של  חייו שיצרו חיי אומה שלמה שתצא ממנו.  מעניין לציין כי בשונה מיצחק אביו שהביאו לו אישה -  יעקב יוצא לחפש אותה בעצמו.
החיבור לחזון והשאיפה למימושו הם שאפשרו ליעקב לעבור את התלאות הרבות שבדרך...  
בחרן פגש יעקב ברחל, התאהב בה, ועבד בבית לבן כרועה צאן שבע שנים כדי לזכות בה לאישה. מכיוון שלא יכול היה לקבל את הצעירה לפני הבכירה כדברי לבן, קיבל על עצמו יעקב לעבוד שבע שנים נוספות עבור רחל. הוא ישב אצל לבן שנים רבות, ובמהלך העבודה סבל מתנאים קשים של חום וקור, “זכה” לזלזול ויחס משפיל מצד בני לבן, ונכנע להסכם עם לבן בדבר שכר עבודתו. בהמשך כשיצא מבית לבן עם רכושו ומשפחתו  גם הואשם על ידי לבן בגניבת התרפים.   
למרות כל הסבל בבית לבן יעקב לא נשבר, לא יצר ריב משפחתי, נראה כי הקשיים שבדרך היוו עבורו אתגר ורק חיזקו אותו להשיג את המטרה. יעקב גילה התמדה, נחישות ושליטה עצמית וכל חייו התנהלו למען המטרה. הוא לא סטה ממנה והצליח להגשימה.
מה ניתן ללמוד מהתנהלותו של יעקב ?
מטרה שהיא משמעותית עבורי, אהיה מכוונת אליה, אשקיע מאמצים רבים ואעבור את המכשולים שבדרך כדי לממשה. מטרה שהיא נכונה לרגע ולמצב מסויימים כמו סכנה או פחד דינה שתתמוסס ותעלם עם שינוי המצב.  
מטרה נכונה ומתאימה לי מובילה להתמקדות בה. התמקדות זו חשובה ומאפשרת לי לא להיות מוסחת בפרטים, אירועים וקשיים הצצים ועולים בדרך ועלולים לקחת את תשומת ליבי אליהם תוך שהם מרחיקים אותי מהעיסוק, ההתכוונות וההתקדמות לעבר המטרה.
בירור שאעשה לאורך הדרך האם המטרה עדיין מתאימה לי מייצר כוח מניע רענן נוסף למען השגתה.
לעניין הדבקות במטרה מתאים להזכיר את דברי הפילוסוף ניטשה : “מי שיש לו איזה למה למענו יחיה, יוכל לחיות כמעט כל איך” -  אם נדע למצוא את ה”למה” של חיינו נוכל גם אנחנו כמו יעקב לשאת כל האיך...”.
לתגובות למאמר:
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת