פרשת האזינו שקראנו בשבת שעברה, מתארת את משה עומד מול כל העם מגדול ועד קטן,  רגע לפני הכניסה לארץ ונושא באזנם שירה. בשירתו הוא חוזר ומזכיר, כי ישראל הוא עם סגולה אך כפוי טובה, כדבריו - “וישמן ישורון ויבעט”. לאורך כל השנים קיבל העם מאלוקים טובות ועזרה -  אך הוא נטש את תורתו. החטאים הובילו אותו לקשיים ולסבל שעמים אחרים הנחיתו עליו כשליחיו של  אלוקים.

הפרשה מחדדת את הקושי של העם לזכור את היותו עם סגולה, אור לגויים ובעל כוח ומשאבים עוצמתיים שניתנו לו מאלוקים ותורתו.
הנביאים הם שחזרו והזכירו לעם לאורך השנים  את ייעודו והמשאבים  החשובים העומדים לרשותו וכי עליו לסמוך ולהישען עליהם.

תזכורת קבועה זו של הנביאים - למה שכבר ידע העם, היא  שהחזירה אותו למוטב ולמשאביו.
כמו בתולדות העם כך גם לגבי הפרט, יש ערך רב לטיפוח הזכרון למשאבים העומדים לרשותו. זוהי דרך נכונה וחשובה להזכיר לעצמנו מה ייעודנו, מהן המטרות שלנו ומהם המשאבים העומדים לרשותנו.
כולנו מבינים את חשיבות המושג טיפוח ומשתמשים בו בהקשרים שונים – טיפוח יופי, טיפוח הגוף, טיפוח הבית ועוד. ידועה ההשקעה הרבה שמשקיע אדם בטיפוח זה  – הרבה זמן וכסף מושקעים בו. ומה לגבי טיפוח המשאבים והחוזק  שלנו? מדוע אין השקעה רצינית

בטיפוח הכוחות והיכולות שלנו?
מה שווה בית נאה וגדול שהחיים בתוכו חיי סבל? מה שווה גוף יפה ומטופח שהאדם בתוכו מרגיש חלש, מעורער חסר בטחון וחסר מנוחה?

בדרך כלל אנו מכירים את יכולותינו אך משום מה נוטים לשכוח ולזנוח אותן, ולפעמים אף איננו מודעים להן ונחשפים אליהן רק בעת הצורך, וברגעי משבר.
לדוגמא, אדם מגלה על עצמו יכולת התנהלות עצמית למרות שהיה בטוח שהוא תלותי. לפעמים נדמה שלא נדע להתמצא במקום חדש ואז אנו נוכחים לדעת, כי בעזרת אסטרטגיות מתאימות שגייסנו באופן מפתיע לטובת העניין הצלחנו.

מסתבר, כי אנו מצליחים להדהים את עצמנו על-ידי גילוי המשאבים החבויים בתוכנו.
לכל אדם יש את כל המשאבים, החוזק, והכישורים להצליח אך הוא נוטה לזנוח ולשכוח אותם. לכן, מוטלת עלינו האחריות להיזכר בהם ולטפח אותם.
טיפוח משאבים זוהי השקעה ועבודה עצמית יום-יומית שלנו בעצמנו.

כאמור כשעולה החשש כיצד אצליח להתגבר על המשימה העומדת לפני, עלי להתעשת ולהיזכר בכוחות והמשאבים שלי. אם אני מתקשה לעשות זאת לבד אני מגייסת למטרה זו מישהו קרוב – בן זוג, בן משפחה או חבר עליו אני סומכת. בשיחה גלויה ללא בושה או תחושת התנשאות אני שואלת מהם לדעתו הכוחות והמשאבים שאני יכולה לגייס למטרה מולה אני עומדת. מעניין לגלות, כי לעיתים עולים משאבים וחוזקות שהוא רואה בי אותם הספקתי לשכוח, או כאלו שכלל לא ידעתי ולא זיהיתי שקיימים בי. זהו מהלך מאד מעצים ומשיב נפש לקראת השגת מטרה.

עלי ללמוד ולטפח את ההיזכרות במשאבים שלי ולהפוך זאת למשימה קבועה  מדי יום, כך הם יהפכו לזמינים ונגישים לי בעת הצורך, וברגעי ה”נפילה” בהם אני צריכה להתעודד, להתחזק ולהתעצם.
יש בגישה זו חיזוק שרירי הערכה העצמית שלי שכאמור לעיתים נוטים להתרופף.

וכפי שאומר אלוקים עוד בפרשה קודמת “למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל... והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד...” (דברים ל”א 21,19).

לאור פניות תושבים, מתארגנת קבוצה לאימון בהשראת פרשת השבוע. התושבים מוזמנים לפנות ולהירשם. לפניות ולתגובות: כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת