פרשת ניצבים מתארת את טיב הקשר  בתקופות השונות בין אלוקים לעם והגמול שמקבל העם על התנהגותו  - כשהולך בדרך אלוקים זוכה להיכנס לארץ נהנה מפוריות אדמתו, שפע כלכלי וצאצאים רבים.
כשהעם חוטא, הולך אחרי עמים זרים ואליליהם הוא נענש.

הפרשה מתארת את העונש הקשה ביותר שקיבל העם על התנהגותו -  הפצתו בגלות בין כל העמים - גלות בית ראשון. לאחר ריצוי העונש, אלוקים נענה לחזרת העם בתשובה  ומקבץ אותו מכל קצוות תבל חזרה לציון: “אם יהי נדחך בקצה השמים משם יקבצך השם  ומשם יקחך והביאך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והטיבך והרבך מאבותיך”. (דברים ל’ 4-5)

ניתן לראות, כי בורא עולם מכיר את צדדיו השונים של עמו ומקבל אותו לאורך ההיסטוריה בכל מצב - בטוב וברע כצייתן וכחוטא. גם בטעויותיו אינו נוטש אותו ובאמצעות העונש הוא מכוון ומחנך אותו. בורא עולם מגלה חמלה כלפי עמו ומקבל אותו למרות חטאיו, כך גם אני צריך לדעת לקבל את עצמי על כל צדדי ובכלל זה את מעשי וטעויותי.

האומנם אנו נוהגים כך?
כמה פעמים אני רואה את עצמי בתוך תוצאה של טעות וחושבת, כי סוף העולם הגיע? אני כועסת על עצמי ומכה על חטא עד כדי כך שאני מרגישה משותקת ולא יכולה להמשיך הלאה, מרגישה ממש תקועה.

לעיתים אני מתכחשת לטעות שלי ומתעלמת ממנה. גישה זו מובילה לפסיביות ולתקיעות שאף מעצימה את הבעיה, יוצרת אי נחת ומשאירה עקבות לאורך זמן, אפילו שנים... הטעות יכולה ממש להשתלט על חיי...
הנחת יסוד חשובה אומרת, כי אין טעות או כשלון, אלא רק משוב.

הכוונה היא שיש להתבונן על טעות כשלב בתהליך התפתחות ולמידה ולא כאירוע השופט ומעריך אותי כאדם. לפי גישה זו עלי לקבל את עצמי כאדם המתנסה ולומד כל חייו ובתוך כך גם טועה. כפי שאומר המשפט המוכר: "רק מי שעושה טועה..." קבלת הטעות משמעה הבנה שהיא חלק ממני, עוד אחד מהחלקים השונים שבי – הרע, הטוב, המצליח הטועה וכו’. גישה זו מאפשרת התבוננות על עצמי ממקום של שלמות וקבלה ומאפשרת לי לבחור בהמשך התפתחותי, לזהות את הצרכים שלי ומכוונת להזדמנות העתידית שיש לי לשינוי.
יש בגישה זו עוצמה, ושליטה על תגובותי והתנהלותי. היא מכוונת לעשייה חיובית ואקטיבית ומונעת תגובות שליליות והרס עצמי.

למידה מתוך טעות היא למידה משמעותית מכיוון שיש בה התקדמות. למידה מטעות  ראויה להערכה רבה יותר מידע שהושג בקלות וללא טעות.
ההבנה, כי כל חסרון ניתן לתיקון ולשיפור מעודדת, ולכן עלינו תמיד לזכור כי אין טעות אלא יש רק משוב.

ובימים אלו, ערב ראש השנה התש”ע כשנשמע את קול השופר, נחשוב על השיפור שניתן לבצע  מתוך קבלת הטעות וראייתה כהזדמנות...
במקום של חמלה וקבלה יצמחו תיקון, שיפור, ואהבה...                                                                בהצלחה   ושנה טובה לכולנו!
לתגובות - ענת דור, מאמנת אישית   כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת