מגילת רות היא בעצם מגילת נשים ולא רק בשמה. אלימלך ושני בניו הולכים לעולמם, ואנו פותחים סיפור עם נעמי האלמנה ושתי כלותיה. רות וערפה.
סיפור המגילה הוא סיפור על יוזמה נשית. יוזמה של רות ללכת אל הלא נודע, הרחק מבית אביה ומולדתה, לארץ ישראל, לבית לחם. זהו סיפור יוזמה נשית של רות לפרנס את עצמה וחמותה בדרכים שלא הורגלה בהן מילדות. והיא הרי נסיכה שגדלה בארמון מלך מואב, מה לה ללכת וללקט שבולים כאחת העניות?
סיפור המגילה הוא סיפור יוזמה נשית של נעמי לדאוג להמשכיות הדורות, לכבוד המשפחה, לגאולת הנחלות בארץ ישראל. היא היוזמת לשלוח את רות כלתה אל בעז באישון לילה- כדי שיהיה לה גואל.
אבל רגע!
בלי שיתוף הפעולה של בעז, התכנית לא הייתה יכולה לבוא לידי מימוש. כלומר- גם כשנעמי מתכננת- היא יודעת כבר שהיא יכולה לסמוך על בעז, קרוב משפחתה מצד בעלה.
מה יש בו בבעז שזכה שיצא מחלציו דוד המלך?
מה יש בו ששובה את הלב?
בעז, לפי המדרש, הוא השופט איבצן שמסופר עליו בספר שופטים (פרק י”ב). במגילת רות בעז כבר גבר בן שמונים, אלמן מרעייתו, ולא עלינו, איבד מבניו.
אבל לא גבר כבעז יסתגר בצערו ויתנתק מחובותיו לחברה ולאומה.
לאחרונה הקשבתי לדיסק של הרב שלום הרוש- ‘תגיד תודה’. מההדגשים של הרב הרוש לשומעי לקחו אני מזהה, שהרבה אנשים באים לפניו להתלונן ו’לקטר’. ‘תפסיק להתבכיין!’ קורא הרב הרוש באזנינו. ‘לא אבא שלך ולא אמא שלך ולא סבתא שלך ולא אשתך- אל תאשים אף אחד במצבך- תגיד תודה! גם אם טעית- תגיד תודה! תבין שהכל מאת ה’! הטעויות, הכישלונות- כביכול, המציאות- הכל מאת ה’!
בעז מבית לחם יהודה, הוא מאלה שאומרים תודה ומבינים שהכל מאת ה’.
לא איש כבעז ינצל בחורה מואבית מסכנה שהגיעה מבית לחם. לא אחד כמוהו יתחיל לחשבן חשבונות אם היא מואבית או גיורת או מה בדיוק. הוא מתייחס אליה במלא מאור הפנים, ההתחשבות והכבוד. משבח אותה על הצטרפותה לעם ישראל ומזרז אותה ללקוט רק בשדהו. היחס שלו אליה מראה גם שהוא יודע בדיוק מי הם העניים שבאים אליו לשדהו. גם להם יש לו יחס מיוחד.
איש כבעז מתייחס לקוצריו כבני אדם, לא בהתנשאות. וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים, ד’ עִמָּכֶם; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ ד’.
איש כבעז, גם אם ‘נוחתת’ עליו אישה צעירה במפתיע באמצע הלילה, לא יאשים אותה, לא יכעס עליה- וגם לא יכנע ליצרו לנצל אותה, למרות יוזמתה! הוא מיד ‘יעשה חושבים’- מה ה’ רוצה להגיד לי בסיפור הזה?  מה עלי לעשות? לכאורה- מה הוא צריך את כל בלבול המוח הזה? ובכלל- לא הוא היה היוזם בקשר! אלא שתי נשים- נעמי וכלתה- ששולחות לו מסר גלוי וסמוי- גאל!
איזו ענווה יש לבעז.
בעז נעתר לרות מיד, ומבטיח לה טיפול מידי בבקשה שלה. הוא לא צריך זמן למחשבות, בירורים או התייעצות עם רבנים. ב”ה! נעמי צפתה זאת מראש: וַתֹּאמֶר, שְׁבִי בִתִּי, עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין, אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר:  כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ, כִּי-אִם-כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם.
בעז היה ראוי למלכות, כי הייתה בו אותה מידה של הקשבה לה’ ולבני אדם. בעין של תורה, גבר אמיתי הוא לא הגבר המצ’ואיסט, השוויצר, הטופח על חזהו בשחצנות ומכריז- מי יכול עלי- רק אני קובע. לא. בעינה של תורה, גבר אמיתי הוא גיבור חיל, כשהוא קשוב. קשוב לבני אדם באשר הם, מכל מין וצבע, קשוב למסרים סמויים שה’ שולח לו- ולא משנה באיזו דרך. בעז מבין עניין ולא דוחה דברים ל’כשיהיה לי זמן’. תאמינו לי, לא הייתה חסרה לו עבודה.

בעז- גיבור חיל. כשיהיו סביבנו הרבה גברים כאלה- בטוחני שהמשיח יבוא!