אולי אלו ‘ימי בין המצרים’, ויום השנה הרביעי לגרוש מגוש קטיף וצפון השומרון, החרב המונפת על המאחזים, ובודאי גם רצח של ילדה על ידי אביה- כל אלו הביאו אותי להרהר במשפט שלמה המפורסם והשלכותיו עלינו ומצבנו.
למה שאב ייטול את נשמת בתו בחניקה?
שלמה המלך, החכם מכל אדם, ראה לפניו שתי נשים, שתי אמהות. לפניו מונח תינוק שזהותו בספק. למי הילד? שלמה המלך מעיין בסוגיה המורכבת, בתקופה שלא היו בדיקות גנטיות ודי.אן.איי. וחכמתו מביאה אותו להורות: גזורו!
אם אחת הייתה מוכנה לוותר על התינוק, ובלבד שלא יהרגו אותו. זו האם האמיתית.
ואם אחת משכה כתפה באדישות- גם לי- גם לך לא יהיה .
לכאורה יוצא מצב אבסורדי. האם אמיתית, שלה היה שייך התינוק, הייתה מוכנה לוותר עליו ובלבד שיישאר בחיים. פה התגלתה חכמתו של שלמה המלך.
אבל שאלה יש פה על האם האומרת – גזורו. גם אם הילד לא שלך, לא אכפת לך שהורגים פה תינוק? איפה מידת הרחמים? איפה צלם אנוש?
מסתבר שיש מצבים כאלו. הנה במצב בו זוג מסוכסך בימינו, כדי לנקום באשה, הולך אב וגוזר דין מוות על בתו בחניקה. הקנאה העבירה אותו על דעתו. מקרים כאלו כבר קרו בעבר. רק השבוע נודע לי על מקרה בו אב גרוש לא הזמין את אם בנו לבר- מצווה של ילדם המשותף. אותה אם שנשאה בקרבה את הילד תשעה חדשים, הניקה, חיתלה וגדלה, וטפחה, בגלל רגשות נקמה - מנע האב את שמחת גרושתו בבר מצווה של הילד. זו לא אכזריות? הכיצד זה קורה?
‘משפט שלמה’ הפך להיות סמל בסכסוך שלנו עם הערבים על ארץ ישראל. נציגי המגזר הערבי השתמשו בעבר בטיעון ‘משפט שלמה’ כדי לנגח אותנו על זכותנו על הארץ. לכאורה, אומרים הערבים- אם אתם מוכנים לגזור את הארץ, למסור חלקים ממנה לעם אחר- הרי לא שלכם היא! אתם כמו אותה אם אדישה במשפט, האומרת גזורו. אנחנו- אומרים הערבים- רוצים את הארץ שלימה. אם כך- שלנו הארץ! גם אם בינתיים אתם נאחזים בה.
במדינת ישראל של ימינו עומדות למשפט שתי אוכלוסיות מעם ישראל. כולנו יהודים, ובכל זאת. זו מול זו. אוכלוסיה אחת בארץ אומרת: שלנו הארץ. זו אוכלוסיה של אזרחים נאמנים. משלמים מיסים, משרתים בצבא, מתפרנסים. מיישבים את הארץ. אנשים המכריזים: עם ישראל, עם תורת ישראל בארץ ישראל השלימה. אוכלוסיה אחרת בארץ מושכת כתפיה באדישות ואומרת- גזורו. אוכלוסיה ישראלית האומרת גזורו- לא שלהם הארץ, ובכל זאת- מתוך קנאה, הם מוכנים לחנוק את התינוק.
לאחרונה מופץ באינטרנט הסרט ‘המרגלים’. כמו כן, מפה לאוזן, אני שומעת מאנשים שהיו בגוש קטיף, איך סיכסכה ממשלת ישראל ביודעין, במרמה, דרך התקשורת ובעוד דרכים המקובלות עליה, את המתיישבים נגד הנוער הכתום, נוער הגבעות וההפגנות. קוראים לזה דה-לגיטימציה מכוונת.
הממשלה האומרת ‘גזורו’ מוכנה לחתוך את התינוק ולחנוק אותו. כבר הודה בכך יאיר לפיד אחרי העקירה- אנו מקנאים בכם, המתנחלים. רצינו ברעתכם.
בימינו, כשחרב מונפת על המאחזים, בהשפעה אמריקאית, התינוק בסכנה גדולה! אני חוששת מאד ממלחמת אחים, וחניקת ילדה קטנה בת שלוש מתוך קנאה היא תמרור אדום עבורנו האומר: הקנאה מעבירה את האדם על דעתו. גם כשהילד הוא שלך.
| תגובות |
|
