בימים אלה של דיונים מדיניים על גבולות הארץ בכלל ובסביבות ירושלים בפרט, ננסה להציג צד נוסף של נושא הגבולות והפעם את התוכנית המכונה תוכנית אלון. מבלי להיכנס לפולמוס הפוליטי והשלכותיו רצוי להכיר מעט מההיסטוריה של התוכנית ולהתמקד  במיקומה הגיאוגרפי. נציג כאן מעט רקע לנושא תוך הדגשת הצד המזרחי של התוכנית הנמצאת עשר דקות נסיעה מזרחה לפסגת זאב ובמבט מזרחה מהשכונה ניתן לראות גם את הדרך וגם חלק מהיישובים שיוזכרו בהמשך.
בהצגת האזור נדגיש את ההיבטים ההיסטוריים והארכיאולוגיים של אתרים אותם ניתן לראות לצד הדרך ואליהם ניתן לצפות ולהגיע בקלות רבה תוך כדי נסיעה בתוואי המזרחי של 'דרך אלון', בין אזור מעלה אדומים בדרום לאזור היישוב רימונים בצפון. פריצת הדרך הסתיימה במהלך 1976 ואז ניתן היה לסייר לאורכה ולהגיע לאתרים שעד אז היו רחוקים וקשים להגעה.
תוכנית אלון ומשמעותה
תוכנית אלון התגבשה זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים ומטרתה הייתה ליצור הפרדה בין האזור המאוכלס בצפיפות יחסית על ידי יישובים ערביים בגב ההר ביהודה ושומרון, לבין האזור המאוכלס בישובים יהודיים הנמצאים מחוץ לאזור זה. כשבקעת הירדן ומורדות ההר המזרחיים תוכננו להיות בשליטת מדינת ישראל. התוכנית קרויה על שמו של יגאל אלון ז"ל, מי שהיה מפקד הפלמ"ח, סגן ראש הממשלה, שר הקליטה ושר העבודה בממשלת לוי אשכול וסגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות בממשלת גולדה מאיר. אלון הגיש לראשונה את  תוכניתו לעיון הממשלה מיד לאחר תום הקרבות ביולי 1967 והכניס בה שינויים מסוימים עד לספטמבר 1970. עקרי התוכנית היו הגבולות הבאים:
הגבול המזרחי: נהר הירדן והקו החוצה את ים המלח לכל אורכו והגבול המנדטורי לאורך הערבה.
לאורך הירדן: רצועה ברוחב חמש עשרה קילומטר לאורך הירדן תצורף לישראל, באזור הדרום רצועה זו תגיע לרוחב של כ 25 ק"מ.
אזור יריחו: באזור יריחו יהיה פרוזדור כניסה בן מספר קילומטרים מהגדה המזרחית של הירדן לגדה המערבית, שיהיה בריבונות של מדינת ירדן.
תוכנית זו הוצעה תוך התייחסות לשיקולים טופוגרפיים, דמוגרפיים ואסטרטגיים. אלון ראה בתוכנית זו שילוב של הגשמת חלום שלמות הארץ מבחינה אסטרטגית מחד ושמירת אופיה היהודי של מדינת ישראל מאידך. הוא אמר שעל ידי כך ארץ ישראל שלמה מבחינה אסטרטגית ומקימים מדינה יהודית מבחינה דמוגרפית.

יגאל אלון
מסיבות של מדיניות חוץ ופנים כאחד, לא אושרה התוכנית מעולם על ידי מליאת הממשלה, עם זאת היא שימשה כבסיס הבלעדי לגבי פריסת ההתיישבות היהודית מ 1967 ועד 1977. תוכנית זו הובאה לידיעת ממשלות זרות ביניהן גם שליטי ירדן, כמבטאת את כוונותיה של ממשלת ישראל.
במציאות הפוליטית רק חלקו הצפוני של דרך אלון בא לידי ביטוי. כיום מוגשות תוכניות מתאר ליישום תוכנית אלון במלואה, כלומר סלילת המשכו של כביש אלון שיחצה את מדבר יהודה דרומה עד אזור ערד, כביש זה יקרא כביש מספר שמונים חוצה מדבר יהודה. לכביש זה קיימים מתנגדים רבים כיוון שבסלילתו תיפגע קשות שמורת מדבר יהודה.
תוואי הדרך ואופי האזור בו הוא עובר
לפני שנתאר את האתרים שניתן לבקר בהם לאורך הדרך נתאר באופן כללי את תוואי הדרך. דרך אלון היא דרך אורך המתפרסת לאורך ספר ה'מדבר המזרחי' ולמעשה היא עוברת בגבול המערבי של המדבר המזרחי (מדבר שומרון). כיום הכביש ממוספר במספר 458 במערך הכבישים הארצי. דרך זו כונתה בעבר 'דרך ארץ המרדפים'. יש המכנים אזור זה מדבר שומרון ויש הרואים בו דווקא אזור ספר ולא מדבר ממש. בין אם כך ובין אם אחרת, אין ספק שהכביש עובר באזור שבו המאפיין החקלאי הוא מעבר בין גידולי המטע ממערב לאזור המרעה במזרח. זהו האזור שבו שולט בצורה ברורה גידול הדגנים. בגלל התנאים הטופוגרפיים הדרך עושה דרכה במעלות ובמורדות תוך כדי חציית נחלים היורדים מגב ההר לכיוון בקעת הירדן. דרך אלון מתחילה בדרום במפגש עם כביש ירושלים יריחו לכיוון ים המלח באזור כפר אדומים, בסמוך לחאן השומרוני הטוב ומוזיאון הפסיפסים שבו, עליו הרחבנו באחד הגיליונות הקודמים. בצפון, הדרך עוברת באזור היישוב מעלה אפרים. אורך קטע זה הוא כ 45 ק"מ ובחלקו הדרומי נעסוק ברשימה זו. מאזור כפר אדומים הדרך עושה דרכה צפונה, עוברת בסמוך לישוב אלון, יורדת לכיוון ערוץ נחל פרת באזור מעין פועם. הדרך חוצה את הנחל ומטפסת לכוון  הישוב מעלה מכמש.
מהיישוב מעלה מכמש הדרך ממשיכה צפונה, ויורדת תוך כדי כך לכיוון הכביש המגיע ממערב מירושלים (457). כאן אנחנו נמצאים באגן הניקוז של נחל מכוך. משם הדרך ממשיכה לכוון צפון. טיפוס של עוד שלושה קילומטר תוך חציית נחל מכוך מביאה אותנו לצומת רימונים.
אתרים מרכזיים לאורך דרך אלון
מכאן נסקור את האתרים המרכזיים הנמצאים לאורך תוואי הדרך אותו ציינו בפרק הקודם, ושיש בהם עניין למסייר באזור. סקירת האתרים תעשה מדרום לצפון.
(1) מעלה אדומים
מעלה אדומים הוא המעלה היחיד בין ירושלים ויריחו למי שעושה את דרכו ממערב למזרח. מראש המעלה (שגובהו 300 מ' מעל לפני הים) תצפית נפלאה על כל האזור. גבעה בולטת זו בסמיכות לדרך ראשית הקנתה לו את חשיבותה. ולכן בעבר, בתקופת המקרא, ציינו כאן את הגבול שבין שבט יהודה ובנימין: 'ועלה הגבול…וצפונה פונה אל הגילגל אשר-נוכח למעלה אדומים אשר מנגב לנחל…' (יהושע טו ז). בפסוק זה נזכר גם אזור המעלה וגם ה'נחל', שהוא ללא ספק נחל פרת (קלט) הבולט בנוף מצפון שהיה קו הגבול בין השבטים. בתקופות קדומות נבנו כאן תחנות משמר מפני פורעי דרכים. השם מעלה אדומים (=טלעת אדם) מקורו בצבע האדום של הסלעים המטמורפיים מתצורת חתרורים הנמצאים מסביב, אולם מקורות שונים קושרים את השם בדם שנשפך באזור על ידי שודדים שהתנכלו לעוברי האורח. הנוצרים רואים במקום את האזור בו התרחש האירוע עם ה'שומרוני הטוב' הנזכר במקורות הנוצריים.  השרידים הנמצאים במקום כיום חלקם מהתקופה הצלבנית. מומלץ לעלות לראש הגבעה ולערוך תצפית היקפית. וגם להיכנס למוזיאון הפסיפסים הנמצא בסמוך, מדרום לכביש.
(2) היישוב אלון
שניים וחצי קילומטרים צפונית למעלה אדומים ממוקם היישוב אלון, על דרך אלון מעט מזרחית לכפר אדומים. היישוב עלה לקרקע בחודש אדר תש"ן (באפריל 1990). ומונה כ – 130 משפחות. היישוב מעורב (דתיים וחילוניים) ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. במקום מוסדות חינוך לגיל הרך, מפעל פלסטיק, ואתר תיירות 'ארץ בראשית'. מהיישוב אלון ממשיכים צפונה בדרך מפותל היורדת לעבר ערוץ נחל פרת שם ממוקם המעין עין מבוע.
(3) עין מבוע (עין פואר)
עין מבוע, הוא מעין פועם ואחד משלושת המעיינות הגדולים של נחל פרת. מעין זה הוא מעין קרסטי, שנוצר בעקבות המסת הסלע על ידי המים ויצירת חלל תת קרקעי ממנו נובע המעין. בגלל צורת הנביעה המיוחדת בפעימות ובספיקה לא קבועה לאורך השנה, ניתן לראות בתקופות מסוימות של השנה שפיעה משתנה של מים ומכאן שם המעין 'עין פועם'. מקורות המים של המעין הם מהרי יהודה הסמוכים. מי המעיין נוצלו בתקופה הרומית ונאספו באמה, יחד עם מי עין פרת הנמצא ממערב, והוזרמו למבצר קיפרוס הנמצא מעל לבקעת יריחו.
ניתן לראות את שרידי האמה ממזרח למעין בסמוך לערוץ הנחל. בתקופה הביזנטית שכן במקום מנזר קטן. שממנו לא ניתן כיום לראות כל שריד.  בתקופת המנדט התקינו מעל המעין מתקן משאבות על מנת להעביר את המים לירושלים. את שרידי מתקן המשאבה ניתן לראות על מקום הנביעה.
המנהל האזרחי ביו"ש ורשות הטבע והגנים החליטה בשנת תשס"ט (2009) לפתח את המעיין לציבור הרחב ולהקם בו פינות פיקניק, שירותים ותחנת מידע, כיתות לימוד ומרכז שירות למבקר ובכך להפוך את המקום למוקד בילוי ונופש נעים לכלל המבקרים במקום. במהלך עבודות הפיתוח התגלו במקום שרידי כנסייה ושרידים של מכלול חדרים מהתקופה הביזנטית (מאות רביעית חמישית לספירה). ניתן לראות כיום חלק מהמכלול ששוחזר על שלל פסיפסיו.
(4) שרידי דרך ישראלית וחורבת שילחה
כשלושה קילומטרים מצפון לעין מבוע על הדרך מגיעים לפניה מזרחה (ימינה) לכיוון בסיס של משמר הגבול. הדרך הסלולה כיום עוברת על יסודות של דרך קדומה שקישרה את ספר המדבר ואזור הכפר מכמש עם בקעת הירדן באזור יריחו. יש שרוצים לזהות כאן את הדרך הנזכרת במלחמת ישראל ופלשתים כ"…דרך הגבול הנשקף על-גי הצבועים המדברה" (שמואל א, יג יח). באזור הבסיס הצבאי נחפר מכלול יישובי קטן (חורבת שילחה), שכנראה נתן שרותי דרך לעוברים באזור בתקופת המקרא. האתר ממוקם על שלוחת הר, סביבה נראים שרידי מדרגות חקלאיות קדומות וכן גדרות צאן וכן שרידי מבנה ריבועי שנחפר, שכלל חצר מרכזית, יחידת ארבעת מרחבים (בית טיפוסי לתקופת המקרא) וחדרים לאורך קירות חיצוניים של הבניין. הדרך בסמוך למבנה נסללה שוב במהלך מאי 1948 על ידי חיילי הלגיון הירדני, כדי לקשר את אזור יריחו עם אזור רמאללה. דרך זו קיבלה את הכינוי: 'דרך אבו הינדי' שמקורו כנראה בשם שבט בדואי 'ערב אבו הינדי' שישב באזור במאה ה 19.
מצפה חגית
קילומטר נוסף במעלה ההר יביא אותנו לנקודת התיישבות קטנה, מצפה חגית.
מצפה חגית הינה שכונת בת של הישוב כפר אדומים.  מצפה חגית נקראת על שמה של חגית זביצקי ז"ל, בת כפר אדומים, שנרצחה עם חברתה ליאת קסטיאל בנחל פרת בשנת 1998. כשנה לאחר הרצח הוקמה מצפה חגית על ידי משפחת בן דור שחשו צורך לעשות מעשה לאחר הרצח מחד, ומאידך לתרום לרצף היישובים היהודי על כביש אלון מאידך. במקום מתגוררות כחמש משפחות בישוב המוגדר כישוב אקולוגי.
(5) א-זחלק
ממשיכים בדרך אלון צפונה עד לראש ההר שאליו עולה דרך עפר טובה (בנ.צ 1824:1417) על גבעה המתנשאת לגובה 596 מ' מעל לפני הים מצוי שריד של מבנה התבודדות נוצרי מהתקופה הביזנטית הצופה על נחל פרת ועל שרידי הדרך לכוון יריחו. זהו אתר אחד מיני רבים שהיה מאוכלס בתקופה הביזנטית בנזירים מתבודדים שרצו להיות במקום שקט ומבודד, אך לא רחוקים מאוד ממקום יישוב מרכזי כמו ירושלים. זהו אתר תצפית יפה ממנו נשקפים נופי המדבר ממזרח ואזור ירושלים, פסגת זאב ומעלה אדומים במערב.
בגיליון הבא נסקור את האתרים הבאים עד לאזור כוכב השחר.

לקריאה נוספת
על תוכנית אלון באופן כללי ניתן לקרוא בנספח למפת תוכנית אלון שיצאה  על ידי יד טבנקין: תכנית אלון, להבהרת תולדות התכנית ועיקריה,  ירושלים 1984.
א' אליצור (עורך), בנימין, אלבום בנימין, ללא ציון מקום הוצאה, תשס"ג.