לקראת הקיץ כאשר יוצאים מתרדמת החורף קיימת התעוררות בתחומים שונים. אחד מהם הוא היציאה לשטחים הפתוחים כפי שכולנו מרגישים בצורך שבא לידי ביטוי ביציאה לחופשה השנתית באוויר הפתוח. עם התעוררות זו היינו עדים בשבועות האחרונים למספר פעילויות הקשורות לשטחים הפתוחים בפסגת זאב ובעיקר סביב ליער הקטן המצוי בין נווה יעקב לפסגת זאב. זהו היער המכונה יער מיר שאורכו המרבי כקילומטר וחצי ורוחבו צר ומשתנה בין מאתיים מטר לכמה מאות בחלקו המזרחי. במהלך השנים נעשו פעולות רבות ומגוונות כולל כתיבת חזון ליער ונטיעות מסיביות שכללו נטיעת 30,000 עצים במהלך החורף האחרון.

חזון היער
לפני ארבע שנים, במסגרת הפעילות של המנהל הקהילתי התארגנו מספר תושבים מנווה יעקב ופסגת זאב וכתבו יחד חזון ליער שעל בסיסו מתקיימים הדיונים והמחשבות לגבי קידום ופיתוח היער. בחזון נכתב: יער מיר ישמש כיער קהילתי פתוח ונגיש לכל, מקום מפגש המאפשר מגוון פעילויות וחוויות תוך שמירה על איזון בין שימור הצומח החי והמורשת, פיתוח ושימוש נאות. היער משפיע על הקהילה והיא משפיעה עליו בעבר בהווה ובעתיד.
ברוח החזון מתארגנות על ידי מחנכים ותושבים פעילויות שונות בקהילה אותם נציג בשורות הבאות.

רב שיח של ילדי כתה ג’ בבית הספר הממלכתי דתי תורני במזרח בנושא יער מיר
במסגרת אירועי סוף השנה ובמסגרת לימודי עברית על ענפיה השונים תוך דגש על לימוד ניסוח טענה מנומקת ולימוד נושא איכות הסביבה הוחלט בכיתות ג’ בבית הספר הממלכתי דתי במזרח לערוך “דיבייט” (=דיון) בנושא הקרוב לליבם, יער מיר. השאלה שהועלתה: “האם לכרות מחצית מיער מיר לטובת בניה?”
התומכים בכריתת היער: התומכים בכריתה טענו שבית הוא צורך קיומי, משפחות מתרחבות וזוגות צעירים רוצים להישאר ליד ההורים. יותר אנשים משמעותו יותר חברה. ניתן להשתמש בעצים הכרותים לתועלת האדם: רהיטים, נייר וכדו’.
המתנגדים לכריתת היער: המתנגדים לכריתה טענו שהיער הוא ביתם של בעלי חיים רבים וגם אנחנו לא היינו רוצים שיגרשו אותנו מהבית. היער והעצים הם ה”ריאות הירוקות” של השכונה, כריתת עצים לטובת בנייה יוצרת חוסר איזון בחמצן. שמירה על העצים שהכו שורשים שגם אנו, ילדי כיתה ג’ לקחנו חלק בנטיעתם.
התעורר ויכוח עז בין התומכים למתנגדים ובסופו של דבר נערכה הצבעה מסודרת בקרב ההורים והתלמידים.
תוצאות הצבעה הראו רוב מוחץ המתנגד לכריתת היער (ראו תמונה של הדיון בבית הספר).
פעולה חינוכית זו רוכזה על ידי מחנכות כתות ג’ בבית הספר: אילנה בניסטי, שיינא אייזנבך, אורלי בן דוד ואפרת שרגא.

גיזום מבוקר של היער
בשבועות האחרונים נשמעים רעשים של משורי גיזום העולים מהיער הקהילתי.
בעקבות הערות של תושבים נערכה פניה לאנשי הקק”ל הממונים על הפיקוח בנעשה ביער והם הסבירו שקולות הגיזום והכריתה העולים מן היער הם בפיקוח מקצועי צמוד.
חנוך צורף, מנהל אזור ההר  של הקרן הקיימת לישראל הסביר שהיער שלנו המצוי בספר המדבר דורש דילול משמעותי כיוון שתנאי המחיה של העצים קשים. במידה והיער יהיה צפוף העצים יהיו קטנים. במידה והרווח בין העצים יגדל כל עץ ייהנה מתנאי מחיה משופרים והם יגדלו בצורה משמעותית. כיום לאחר הגיזום היער נראה קירח משהו אבל בשנים הקרובות העצים יגדלו והגיזום והכריתה לא יורגשו.
בשיחה שהייתה לי עם מר צורף סיכמנו שתושאר חלקת ביקורת קטנה בו הגיזום יהיה מצומצם ובמהלך השנים הקרובות תארך השוואה בין החלקות לראות את ההשפעה בין האזור הגזום לזה שלא עבר גיזום.
זאת על מנת לראות ולבחון מקרוב את ההבדלים. חלקה זו והמערך הכולל של מהלך הטיפול ביער ילוו בהסבר והנחיה של אנשי הקק”ל העושים כל מאמץ לפתח ולשמר את היער בכלל ואת היער שבסביבותינו בפרט.

ישיבת ועדת היער הקהילתי (יער מיר)
ביום ראשון א’ בתמוז (13/6/2010) - התקיימה ישיבת ועדת יער מיר במנהל הקהילתי בו לקחו חלק תושבים מנווה יעקב ופסגת זאב, נציגי המנהלת ונציגי קק”ל. הנוכחות היתה ערה בעקבות פעילות הקרן הקיימת ביער שתוארה למעלה.
אנשי הקק”ל (גידי בשן – רכז קהילה ויער באזור ההר, משה שלר – מנהל מחלקת קהילה ויער בקק”ל, אלי יעקב היערן - של האזור, אבי מוסן - מחלקת ההדרכה של קק”ל) - נתנו הסבר מקיף על הפעילות ביער. סוכם שהפעילות המבורכת צריכה להיעשות תוך הסבר לתושבים וניצול האכפתיות והדאגה שלהם בנושא.
גידי בשן דיווח שהקרן הקיימת פועלת להנגשת הדרכים ליער ובתקופה הקרובה תוסדר הירידה מנווה יעקב בסמיכות לשמורת פרחי הבר (מרחוב נתיב המזלות) לעבר היער. בחניון הצנחנים יוצבו שולחנות וספסלים נוספים, יוצבו מתקנים למנגל, ייסלל קטע דרך קטן לחניון הצנחנים מדרך העפר המגיעה מרחוב יעקב יהושע על מנת להנגיש את המקום לנכים. במקביל יוכשרו מעין כיתות לימוד (מערכת ספסלי אבן שיוכלו לשמש כיתות לישיבה ולימוד ביער).
כמו כן דווח על שלבים ראשונים של בניה ההולכת להתבצע בשבועות הקרובים בסמוך לבתים הקיצוניים ברחוב יעקב יהושע כחלק מהרחבת השכונה שתהיה במקום.
בשלב ראשון יפרצו דרכים לקראת בנייה באזור. חלק מהדרכים והבניה תעשה בסמוך לחלק המרכזי ביער ויידרש פיקוח צמוד וקרוב לראות שהפגיעה ביער תהיה מזערית.

הצורך בריאות ירוקות
מראשית המאה הקודמת כפעילות לאחיזה בארץ אך ביתר עוז לפני כשישים שנה בראשית ימי המדינה הקרן הקיימת לישראל הרחיבה מאוד את נטיעת יערות במקומות שונים בארץ. חלק מהרציונאל היה להפוך את הארץ לארץ ירוקה יותר לאחר ששנים רבות לא ניטעו יערות בצורה מסיבית. יוסף וויץ שהיה אחד מראשי הקרן הקיימת כתב כבר בשנת 1932 מדוע חשוב לנטוע יערות, דברים החשובים גם לימינו: “היערות ממלאים תפקיד חשוב בתולדות האנושיות, מימי בראשית עד היום הזה. ארץ שיערותיה מרובים ברכה בה והריהי נעשית לכוח מושך שיבואו בני אדם להתיישב בה. יען כי ליערות השפעה מרובה על שלושת התנאים העיקריים הדרושים להתיישבות. והם: האדמה, האוויר והמים. ואוי אוי לה לארץ שנחשפה מיערותיה כי גודעו ונכרתו. עם העדר היערות נפרעת ההרמוניה של היצירה הטבעית וניתן מקום למאלכי חבלה להשחית את האוויר לרעתו של האדם, תושב הארץ. בני ישראל כשבאו לרשת את הארץ נצטוו מפי הגבורה על הנטיעה... ואבותינו הקדמונים קיימו את המצווה במרץ רב...אולם מיום צאת עם ישראל בגולה חרבה הארץ, האובים הלוחמים פשטו ממנה את עדי עציה והיא הלכה הלוך וחשוף יותר ויותר במשך מאות בשנים עד היום הזה, כשהיא לפנינו בכל מערומיה ועריה...” (מתוך: נ’ ליפשיץ, ג’ ביגר, נלבישך שלמת ירק, הייעור בארץ ישראל, מאה שנים ראשונות 1950-1850, הוצאת אריאל, ירושלים עמ’ 51).

שיר היער
יהודה פסחוביץ תושב וותיק בפסגת זאב שנחשף אף הוא לענייני היער ובעיותיו לפני כמה שנים כתב שיר בנושא. את השיר פרסמנו לפני חמש שנים בעיתון בפינה זו אך  ריחו לא נס, גם בימים אלה ואנו מביאים אותו כאן שוב כדי להזכיר כמה חשוב לשמור על היער.

זַעֲקַת חֹרֶשׁ “מִיר”
יְהוּדָה פֶּסַחוֹבִיץ


מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר,
אַל תּוֹרִידוּ אֶת הַיַּעַר.
אָנָּא, פַּרְנָסֵי הָעִיר,
אַל תִּגְעוּ בְחֹרֶשׁ “מִיר”.

בַּגַּיְא הַגּוֹבֵל בֵּין פִּסְגָּה לְנָוֶה,
נָטוּעַ לוֹ חֹרֶשׁ צָנוּעַ נָאוֶה.
יָד נַדְלָ”נִית לְבָלְעוֹ תִתְאַוֶּה,
לַהֲפֹךְ רֵיאַת-יָרָק לִצְרוֹר יָרֹק תֹּאבֶה.

שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ סָבִיב,
מַרְאֶה, יְרוּשָׁלַיִם הַנִּבְנֵית, מַרְהִיב.
אָנָּא מִכֶּם פַּרְנָסֵי הָעִיר,
אַל תִּשְׁלְחוּ-יָד בְּחֹרֶשׁ “מִיר”.

אַל תִּתְנוּ לְיָד אֲרֻכָּה,
לִפְגֹּעַ בְּכִבְשַׂת-רָשׁ יְרֻקָּה.
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבוֹא
לִשְׁאֹף חַמְצָן, לְטַיֵּל, לַחֲווֹת,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהֵרָגַע בְעִתּוֹת מְצוּקָה.

אָנָּא, פַּרְנָסֵי הָעִיר,
אַל תִּפְגְּעוּ בְיַעַר “מִיר”.


קריאת השיר לשמור על היער מפני קבלני בניין מאוד אקטואלית גם כיום. כמובן שיש צורך להרחיב את הבניה אך יש לעשות זאת תוך התחשבות וזהירות רבה ביער.

הנה  כי כן, היער כפי שאומר שיר אחר (על הכרמל) הירוק כל ימות השנה הוא ירוק באמת כל השנה ואנו נדרשים לשמור עליו מכל משמר, הן מפני  ונדליסטים מקומיים המשחיתים בלי להבחין וכן ממכת השריפות המחסלת אלפי דונמים של חורש ויער נטוע ברחבי הארץ. קיימים תושבים רבים שאיכפת להם מהיער אך יש גם קומץ קטן שהורס ופוגע. בואו נעשה מאמץ משותף יחד  וכך נשמור על פינת מחמד שיש לנו כאן בסמוך לבתינו.