את הגבעה הצרפתית כולנו מכירים בדרכנו למרכז העיר וכן מהפקקים הרגילים מידי בוקר על הגשר למול הגבעה. יש שמציינים את הגבעה הצרפתית בציון שני המגדלים החדשים הניצבים בראשה כמעין מגדלי התאומים זעירים. אך מה מקור שם השכונה המוכרת פחות בשמה הראשון ‘גבעת שפירא’ ויותר בשמה השני הגבעה הצרפתית?
יהודה זיו, איש הפלמ”ח לשעבר וחבר ועדת השמות בעיריית ירושלים וידיד טוב, עסק בתקופה האחרונה בחקר מקור השם של הגבעה הצרפתית ואף הציג את ממצאיו בכנס מחקרי במרכז האוניברסיטאי באריאל לפני שבועות מספר. הוא נאות לפרסם תקציר של ההרצאה מעל דפי העיתון שלנו לידיעת תושבי פסגת זאב.

הגבעה הצרפתית על שם גנרל אנגלי בשם French?
בשלהי דצמבר 2009 הוטלה אבן כבדה אל שלולית שמות המקומות, המקובלים על בני ירושלים: בעיתון “הארץ” התפרסמה כתבה על השמות, שהציע הבלשן המוכר, אבשלום קוֹר לתחנותיה של “הרכבת הקלה”. בעיקר סערו הרוחות בשל הצעתו למחוק את השמות “רח’ המלך ג’ורג’ החמישי” ו”הגבעה הצרפתית”, שהם “שמות בריטיים” – ומכתבי תגובה ראו אור, בזה אחר זה, במדור “מכתבים למערכת” של “הארץ” בשבוע הראשון של ינואר 2010.
לורה וַרְטוֹן (חברת מועצת עיריית ירושלים מטעם מר”צ) הזכירה, כי “בימי המלך ג’ורג’ ניתנה הצהרת בלפור!” (ואכן, ניסיון שנעשה מיד לאחר עצמאות ישראל לכנותו “רח’ דויד המלך” עורר התנגדות - והשם החדש נדד, לפיכך, מ”קינג ג’ורג’” אל הרחוב שבו מצוי... “מלון ‘קינג דייויד’”). לדבריה, “גם ‘הגבעה הצרפתית’ נקראת על שם הגנרל הבריטי פרנץ’, שנלחם במלחמת-העולם הראשונה, הביס את הגרמנים וכך הגיע כאן לקיצו שלטון התורכים!”.
נראה, כי ורטון מסתמכת על ספרו של אליהו וַגֶר – “סיורים בירושלים”: “’French Hill’ - בעקבות הבית בראש הגבעה, שבנה הגנרל הבריטי פרנץ’, ראש המטה של אלנבי”.
במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב מוצגת בימים אלה תערוכת צילומיהם של חנה ואפרים דגני, משנות הארבעים. על רקע שכונת מאה שערים, נראית באחד מהם (מימין לכביש ירושלים-רמאללה) “חורשת האורנים בראש הגבעה הצרפתית – על שמו של קולונל בריטי, בשם ג’והן French, שנקבר בבית העלמין של הר הצופים בימי מלחמת העולם הראשונה. לכן נקרא המקום ‘הגבעה הצרפתית’”.


הגבעה הצרפתית על שם כנסייה צרפתית?
על קביעה זו השיב אמיר חשין, מורה-דרך ממעלה-אדומים: “מקור השם בעובדה, שקרקעות הגבעה היו שייכות לכנסיה הצרפתית. המיתוס על הגנרל פרנץ’ איננו נכון – הוא מעולם לא הגיע לארץ!”  ואילו עלי נבו, שאת בקיאותו בעניין שם הגבעה הוא תולה בהיותו מוכתר קיבוץ בית-הערבה בשעתו, טען במכתב אל “הארץ”: “עם כיבוש ירושלים (דצמבר 1917) ישבה כאן פלוגת חיילים בריטיים, שמפקדה היה קפטן דַגְלֶס פרנץ’ – ומכאן השם “”French Hill במפות המנדאטוריות... אין לגבעה כל קשר לצרפת!”.
לא לחינם פותח מדרש “אֵיכָה רַבָּה” ודן בתכונה נודעת זו של בני ירושלים: “’רַבָּתִי בַגּוֹיִּם’ (איכה א:1) – והלא כבר נאמר: ‘רַבָּתִי עָם’ (שם:שם), ומה תלמוד לומר ‘רבתי בגויים’? אלא רַבָּתִי בַּדֵּעוֹת” (איכה רבה א’).

חיפוש בבית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים
בבית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים קבורים רק שני חיילים – סמל ורובאי - ששם משפחתם פרנץ’, אך ללא ציון כל מעשה הראוי לשבח; עם רשימת סדר הכוחות של “חיל המשלוח המצרי” ואלנבי בראשו, שכבש את הארץ, לא נמנה כל גנרל, קולונל או קפטן, ששם משפחתו French; מפקד חיל הפרשים במלחמת הַבּוּרִים (1901/2) אכן היה גנרל ג’וֹהְן דֵייטוֹן פרנץ’, ותחת פקודתו נטל בה חלק גם אלנבי. לימים נתמנה פִילְדְמַרְשַׁל פרנץ’ רמטכ”ל צבא בריטניה (1912) - ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצא בראש חיל המשלוח הבריטי אל “חזית המערב”, הפעם עם אלנבי כמפקד חיל הפרשים. פרנץ’ נודע תחילה בניצחונות גדולים (על נהר מאַרן שממזרח לפאריס ובאִיפְּרֶה שבבלגיה), אך משספג שורת מפלות כבדות הועבר מתפקידו, נתמנה מפקד “משמר המולדת” (הג”א) באנגליה – ואכן, כדברי אמיר חשין, מעולם לא הגיע ארצה!
ובעיקר: בשום “מפה מנדאטורית” – אזרחית או צבאית – לא צוין השם “”French Hill, כדברי עלי נבו; בעוד השם העברי “הגבעה הצרפתית” מופיע לראשונה במפה העברית של ירושלים בקנ”מ 1:5,000 (דצמבר 1948), בהוצאת “משרד המפות” של חטיבת ירושלים...




מקור השם הגבעה הצרפתית בכנסיה צרפתית
מסתבר, כי הצדק עם אמיר חשין: לאחר “מלחמת קְרִים” (1854-1852) העניק הסולטאן  עַבְּדֻ אל-מַגִ’יד לנפוליון השלישי את כנסיית סַנְטָה אַנָּה (ברובע המוסלמי בסמוך לשער האריות), אשר צַלַּאח אַ-דִּין הסב אותה ל”מַדְרַסֶה” לאחר כיבוש ירושלים מידי הצלבנים. בשנת 1878 באו לשבת בה נזירים צרפתים, חברי מסדר “האבות הלבנים”. כדי לספק לעצמם מזון רכשו את פסגת הר הצופים, נטעו בראשה חורשת אורנים והקימו בתוכה משק חקלאי – ומכאן אף כינויה, “גבעת הצרפתים” (“French Hill”)...
ואכן, בתצלום תמרון צבא בריטניה בשלהי מלחמת-העולם הראשונה, מול ענתות (הכפר עַנַאתַא), נראית ברקע “חורשת הצרפתים” - וגובה עציה מלמד על היותה בת עשרות-שנים אחדות!
לדברי זאב וילנאי, במפקד התושבים הראשון שערכה ממשלת המנדאט (1931) נמנו עם תושבי הכפר הסמוך אֶל-עִיסַאוִיֶַה “נוצרים אחדים, מהם ‘במטע של האבות הלבנים’
Orchard of the White Fathers


תמונת רכס הר הצופים והגבעה הצרפתית ממזרח
בתמונה נדירה שצולמה ב 1920 ממזרח לרכס הר הצופים והר הזיתים ניתן לראות בבירור את הרכס החשוף מבניה ושלוחות הרריות המשתפלות לכוון מזרח. על קו הרקיע ניתן לראות מבנה בולט בעל מגדל, זהו מגדל הפעמונים של כנסיית אוגוסטה ויקטוריה שנחנכה בשנת 1910 והקרויה על שם אשתו של קיסר גרמניה באותם  הימים וילהלם השני. בחלק הימני של התמונה חורשת עצים שנמצאת כיום במרכז השכונה הגבעה הצרפתית. ניתן לראות בתמונה תמרון צבאי בריטי בו נראים קבוצת חיילים עם רובים מקודנים בפוזה של לחימה. הכיתוב לתמונה שמקורה מספרית הקונגרס האמריקאי מציינת שרואים עמדה כבושה בסמיכות לענתות שהיה היישוב הקרוב ביותר למקום בו צולמה התמונה.

מפת הגבעה הצרפתית משנת 1946
לעומת כל אלה, במפות ירושלים המנדאטורית - בקנ”מ 1:20,000 (שנערכה בשנת 1933 וראתה אור בשנת 1943); ובקנ”מ 1:10,000 (שיצאה בשנת 1946); וכן בגיליון ירושלים של מפת צבא בריטניה 1:50,000 (1946) “גבעת הצרפתים” נושאת את כינויה הערבי, “כַּרְם אֶל-וַז” (“כרם האווזים”), והוא מלמד יותר מכל על צרפתיותם של בעליו - המגדלים בו ענבים ליין ומפטמים אווזים לכָבֵד!

הרחבה למפת הגבעה הצרפתית והר הצופים
במפה המנדטורית משנת 1946 ניתן לראות בברור כמה חשופה הייתה הגבעה באותם הימים. בחלק הצפוני ניתן לראות את “כרם האווזים”, אותה חוצה (קו דק אלכסוני מימין לשמאל (מצפון מזרח לדרום מערב). לידו הכיתוב: Water Pipe Line ולידו מיכל מים. זהו קו המים מעין פרת (נחל פרת) לירושלים שנחנך בשנות השלושים וסיפק מים לירושלים וליישובים סביב. מדרום ל”כרם האווזים” השטח ריק עד שמגיעים למתחם מלבני שבו מצוין War cemetery, בית קברות צבאי הקיים היום בסמוך לבית החולים בהר הצופים. בשטח הריק מצויים כיום, חלק מבתי השכונה הגבעה הצרפתית, מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית ובית המלון הייאט. מימין (מדרום מזרח) לבית הקברות הצבאי ניתן לראות בית החולים הדסה שפתח את שעריו בשנת 1938 ומשום כך לא נראה בתמונה הקודמת. ממזרח לבית החולים הדסה ניתן לראות את הכפר עיסויה. מבית החולים מוביל כביש לכיוון דרום לעבר מתחם האוניברסיטה על שלל המבנים שבו. האוניברסיטה העברית נחנכה בשנת 1925 (ב 13 לאפריל) לכן היא נמצאת במפה אבל לא ניתן לראות אותה בצילום שנערך חמש שנים קודם לכן.

הנה כי כן, בעיון במקור שם השכונה הגבעה הצרפתית, במקורות היסטוריים לא מרובים,  בעיון מדוקדק בצילום ובמפה קדומים ניתן לדלות לא מעט מידע על האזור בו אנו עוברים יום יום ועל התפתחותו בתשעים השנה האחרונות (בתמונה) ובבניה הרחבה שנעשתה בשכונה בשישים וחמש השנים האחרונות (במפה).



תודות
ליהודה זיו על הנכונות לפרסם את מאמרו המקוצר בנושא מקור השם של הגבעה הצרפתית.


לקריאה נוספת
יובל ארנון-אוחנה, על משמר הר הצופים, אריאל, ירושלים 2008.
יהודה זיו, רגע של מקום, סיפורים מאחורי שמות מקומות, צבעונים הוצאה לאור, תל אביב תשס”ה, עמ’ 170-169.