השנה ימלאו 25 שנים ליסוד שכונת פסגת זאב. תאריך יום יסוד מדויק לא קיים אך הוחלט לציין את התאריך החגיגי ביום ירושלים, בכ”ח באייר, שהוא תאריך קרוב לימים בהם אכלסו את הבתים הראשונים בשכונה בפסגת זאב מרכז לפני עשרים וחמש שנה. לקראת יום ירושלים מתוכננים אירועים שונים שמרוכזים על ידי המנהל הקהילתי. במסגרת זו תופק דפדפת צבעונית עם מידע עשיר לתושבים שחלקו יוצג בשורות הבאות, תוך המלצה לנצל את ימי חג הפסח לביקור באתרים משמעותיים בשכונה.

גבולות ונתונים גיאוגרפיים
האזור בו ממוקמת השכונה הוא חלק מרצועת האורך של ספר המדבר,  גבולות השכונה בצפון ובדרום הם גיאוגרפיים ובמזרח ובמערב הם גבולות שרירותיים. בצפון, ואדי אל-חפי שבין נווה יעקב ופסגת זאב, בו ממוקם היער הקהילתי (מיר). בדרום, ואדי איבן עיד המפריד בין הכפר ענאתא לבתים הדרומיים של פסגת זאב מזרח. במערב כביש מספר אחד המחבר את צומת הגבעה הצרפתית עם שכונת נווה יעקב (רחוב עוזי נרקיס ומשה פלד). במזרח הגבול של השכונה הוא בכביש המחבר את הכפרים ג’בע, חיזמא, עם מישור אדומים במקום שבו ממוקמת כיום גדר ההפרדה. השכונה בנויה כללית על שתי רכסים שכיוונם מזרח מערב, על הצפוני בנויה פסגת זאב מרכז, ועל השלוחה הדרומית בנויות פסגת זאב מערב ומזרח. ביניהם שלושה ערוצים שכיוונם זהה מצפון: ואדי חאפי, בו כאמור היער הקהילתי; ואדי זימרה, בו ממוקמת המינהלת ומרכז הספורט; וואדי איבן עיד, בו חורשה נוספת בין ענאתא לפסגת זאב. שלושת הערוצים מתנקזים לעבר הערוץ העליון של נחל פרת הוא ודי פרה. ערוצים אלה מהווים  את חלקו המערבי של אגן הניקוז של נחל פרת.
הגובה הממוצע של השכונה הוא כ 600 מ’ והפסגות הנישאות (ראס טויל, חורבת כעכול) מגיעות לגובה  700 מ’ מעל לפני הים.

תולדות השכונה
כדי ליצור רצף ישובי בין נווה יעקב לגבעה הצרפתית הממשלה החליטה בשנת תש”מ (1980) להפקיע 4,500 דונם לבניית השכונה. בפועל בניית השכונה החלה רק בשנת תשמ”ב (1982). אכלוס הבניינים הראשונים החל בקיץ תשמ”ה (1985). משרד השיכון פרץ את הדרכים לרכס ראס א-טוויל מקום בו שוכן כיום הפארק הארכיאולוגי בפסגת זאב מרכז שהייתה האזור המאוכלס הראשון של השכונה.
בשנת תשמ”ח (1988) החלו בהכשרת דרכים לשכונת פסגת זאב מערב. שכונה זו מוקמה במורדות המזרחיים של רכס גבעת שאול (תל אל-פול) הידוע בזכות שלד הבניין שהחל לבנות חוסיין מלך ירדן. גם חלק זה תוכנן תוך התחשבות בנתונים הטופוגרפיים עם זוויות חדות הפונות מזרחה. אופי הבתים בחלק המערבי הם בעיקר דירות מדורגות וקוטג’ים. סה”כ בשכונה זו כ 860 יחידות דיור המאכלסות כ 4,500 תושבים.
בחודש מרץ 1990 בעיצומם של גלי העלייה מברית המועצות החלו בהכשרת הקרקע של השכונה המזרחית שבה תוכננו במקור להיבנות 5,310 יחידות דיור. החלו להיפרץ הדרכים ועד סוף שנת תש”ן (1990) החלו לאכלס את המקום.
להשלמת הרצף הטריטוריאלי צפונה החלו במהלך קיץ תש”ן (1990) ביסוד שכונת פסגת זאב צפון שבין פסגת זאב מרכז לשכונת נווה יעקב. שכונה זו תוכננה במקור להיות בת 830 יחידות דיור.
החלק הדרומי של השכונה נבנה במהלך שנת תש”ס (2000) חלק זה של השכונה הוא המאוחר שבין חלקי השכונה השונים הוא נבנה כדי לסגור את החלל שנוצר לכיוון דרום לעבר מחנה הפליטים שועאפט והכפר ענאתא. בעתיד מתוכננת בניה ועיבוי של  חלקי פסגת זאב השונים.

שם השכונה
בשנות השמונים כאשר הוחלט על הקמת שכונת פסגת זאב, הייתה מחשבה לקרוא לשכונה ‘פסגת טל’, וזאת משום הצליל שמזכיר הגבעה הארכיאולוגית במקום הנקרא ראס א-טויל (ההר הגבוה) הממוקם בפסגת זאב מרכז. כך אומנם נקראה השכונה בשלבי התכנון שלה, אך בשלב מסוים הוחלט על הסבת השם לפסגת זאב. על שמו של זאב ז’בוטינסקי.
זאב ז’בוטינסקי (1940-1880) בן אודסה שבדרומה של רוסיה מייסד תנועת ביתר והתנועה הרוויזיוניסטית שפעל רבות למען המדינה שבדרך נפטר בשנת 1940 בארצות הברית. רק ביולי 1964 לאחר מאבק אידיאולוגי לא פשוט עם ממשלת ישראל, הועלו עצמותיו בהתאם לצוואתו למדינת ישראל על פי הוראת הממשלה והוא נטמן בהר הרצל בחלקת גדולי האומה.

אוכלוסיה
כמות התושבים בשכונה (נכון לשנת תש”ע 2010) היא כ 40500 תושבים על פי חלוקה לאזורים:
פסגת זאב צפון: 7,000 תושבים; פסגת זאב מרכז: 10,600 תושבים; פסגת זאב מזרח ודרום: 19,000 תושבים; פסגת זאב מערב: 4,000 תושבים.

אתרים ארכיאולוגיים
בשכונת פסגת זאב אתרים ארכיאולוגיים לא מעטים. חלקם גדולים ומרשימים שניתן לראות בהם שרידי עבר ממש. בחלק מהאתרים נעשו חפירות ארכיאולוגיות עם בניית הרבעים השונים בשכונה. אתרים שלא נשתמרו תועד,ו נרשמו, צולמו ונהרסו לטובת בניית השכונה. חמישה אתרים משמעותיים שומרו וניתן לראות אותם משולבים במרקם העירוני הבנוי ומומלץ לבקר בהם.
הגן הארכיאולוגי בפסגת זאב מרכז (בסמוך לרחוב השריונאי) – שרידי מנזר, בור מים, גת מערות, עיקר הממצא מהתקופה הביזנטית. הגן מוסדר לביקור קהל בצורה נוחה גם עם עגלות. קיימים במקום משטחי דשא מתקני שעשועים לילדים והמקום גבוה ביחס וניתן לערוך ממנו תצפית יפה ומקיפה על השכונה וסביבתה.
גן אבי הידע (ראס אבו מערוף) (בצמוד לרח’ מאיר גרשון פינת ראובן ארזי) – שרידי יישוב ומבנים, בורות מים, גתות ליצור יין, מערת בית בד ליצור שמן, עיקר הממצאים מהתקופה הרומית.  המקום הוכשר בשנים האחרונות לביקור בצורה בטוחה עם שילוט מינימאלי הנדרש על מנת להבין את מה שיש במקום.
דיר ע’זאלי [מנזר הצבאים] (בצמוד לרחוב יצחק טוניק) – שרידי מנזר ויישוב מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה.  ניתן לראות בורות מים, שרידי מבנים, מתקנים לייצור שמן ויין. המקום מגודר ולא ניתן להסתובב בתוך המתחם שנחפר מחשש לפגיעה במקום אך ניתן להתרשם מהאתר תוך תצפית ההיקפית.
חורבת כעכול (בצמוד לרחובות אליהו מרידור ויוסף נדבה) – שרידים של יישוב מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הממלוכית. במקום מבנים, בורות מים, מערות, כבשן ליצור סיד, מקוואות טהרה ועוד. החורבה עצמה מגודרת ולא ניתן לסייר בתוכה, אך המקום משולב בגן ציבורי שניתן לערוך בו ביקור ולערוך תצפית למתחם המגודר. מומלץ מאוד לצפות מהחלק הגבוה של הגן ולראות סביב את השכונה וסביבתה הקרובים.
אתר כסא רחמים (במרכז רחוב כסא רחמים) – שרידי חווה בו מערות, מקווה טהרה, מתקן ליצור שמן.

אתרי זיכרון
בתחום השכונה מספר אתרי זיכרון המנציחים יחידות צבא וחיילים שלחמו באזור במלחמת העצמאות (גדוד מוריה, אנדרטת השישה עשר), ובמלחמת ששת הימים (סיירת דוכיפת, עוזי נרקיס), התיישבות עד מלחמת העצמאות באזור (גן הגבורה), נופלים בתאונות ופיגועים (גן שמואל, גן פרחי השכונה). להנצחה אין מאפיינים מיוחדים בגלל שלא נקבעו עדיין הסדרים וקריטריונים ברורים.
מומלץ ביותר לערוך ביקור בגן הגבורה המקביל לרחוב שמחה הולצברג בפסגת זאב צפון. המקום נגיש וישנם שני גני שעשועים בסמיכות. לאורך שביל בן 150 מ’ ישנם שלטי הסבר שניתן מהם ללמוד על תולדות ההתיישבות במקום עד תש”ח. השלטים מסבירים בצורה ברורה עם תמונות ומפות את שהתרחש במקום.

עולם הצומח והחי
בפסגת זאב שטחים פתוחים המשמשים כגנים לנופש לתושבי המקום. בשטחים אלו נוטעת העירייה צמחיה מגוונת. לאורך כבישי השכונה  נטועים עצי צל מגוונים. בשטחים הפתוחים ניתן להבחין בפריחה אביבית של מגוון צמחים הצובעים את האזור במגוון צבעים וגוונים. בין שכונת פסגת זאב לשכונת נווה יעקב מצוי יער קהילתי (יער מיר) בו כאלף דונם שהאא הריאה הירוקה הגדולה ביותר בצפון העיר. ביער מגוון עצים ובעלי חיים. בין היונקים הגדולים שניתן לראות במקום נציין את הצבי ואת שפן הסלעים שניתן לראותם באור היום במרחק לא רב.

יער קהילתי – יער מיר
בימים אלה היער הקהילתי או בכינו העממי “יער מיר”, הריאה הירוקה של השכונה, הולך לעבור מתיחת פנים.  
במינהל הקהילתי פועלות שתי וועדות בנושא היער הקהילתי וועדת ההיגוי של היער המשולבת בין פעילים ובין נציגי קק”ל וועדת ‘נאמני היער’  שדואגים לטיפוחו ולשמירה עליו.
לאחרונה התכנסה וועדת ההיגוי של היער והוחלט במסגרת שיתוף הפעולה עם הקק”ל, בעקבות הפעילות הענפה של התושבים ביער בשנים האחרונות, לשדרג את הכניסה להולכי רגל וליצור מסלול מקצועי לרוכבי האופנים בתוך היער, כך שהנגישות של התושבים תהיה יותר קלה.
קרן קיימת לישראל מתכוונים בעתיד הקרוב להציב כ- 10 שולחנות נוספים בחניון הצנחנים ביער עם מקומות למנגלים ואף יש תוכנית להקים שתי כיתות לימוד שישמשו לצורכי לימוד על הסביבה ועל חיות הבר הנמצאות ביער.
בט”ו בשבט האחרון ניטעו ביער כשלושים אלף עצים חדשים על ידי תושבים, תלמידים ועובדי קק”ל. בימים הקרובים עובדי קק”ל יחלו לדלל מספר עצים הצומחים בצפיפות ביער כדי לעזור ליער להתפתח בצורה תקינה.
לצד הפיתוח ותוכניות ההרחבה ממשיכים לצערנו גם מעשי ונדליזם, פגיעה בשתילים החדשים והצתות מכוונות. שומרי היער (מתנדבים מתושבי השכונה), המינהל הקהילתי וקק”ל פונים לכל תושבי השכונה להיות ערניים ולדווח על כל אירוע מסוג זה לקו היער של קק”ל:1800-350-350.
קבוצת שומרי היער שפועלת ביער ממשיכה בעשייתה המבורכת ותקיים בפסח סיורים ביער לתושבי השכונה לצד פעולות לשמירה על היער במיוחד בחגים הקרובים שבהם תושבים רבים פוקדים את היער.

סיורים ביער בחול המועד פסח:
א. יום רביעי ט”ז בניסן (31/3/2010)  בין השעות: 11:00-9:00 בהדרכת יוסי שפנייר – יש להירשם אצל עודד גברעם 050-7244145.
ב. יום ראשון כ’ בניסן (4/4/2010) בין השעות: 11:00-9:00 בהדרכת מוסיה וינגר – יש להירשם במשרדי החברה להגנת הטבע בירושלים.
לכל המעוניינים להצטרף לקבוצות הפעילים – נאמני היער אשר פועלת לקידום פיתוח היער ולעשייה מבורכת בתוכו, מוזמנים ליצור קשר עם עודד גברעם, סטודנט לעבודה קהילתית ומפעיל קבוצת נאמני היער 050-7244145  או ל כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת . או עם ליאת בכור – מתכננת שכונתית 5848913 או:
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת .

תודות
ליחיאל לוי מנהל המינהל הקהילתי ויעקב הולצמן, שיחד גיבשנו את הדפדפת לקראת עשרים וחמש שנה לפסגת זאב שתראה אור לקראת יום ירושלים.
לליאת בכור המתכננת השכונתית שפועלת רבות בקידום נושאי הסביבה והיער הקהילתי.