רחוב משה (מוסה) פלד הוא המשכו של שדרות עוזי נרקיס, המקשר את הגבעה הצרפתית עם פסגת זאב, מהמפגש שלו עם רחוב עמיחי פגלין (שהוא המשכו של שד' סיירת דוכיפת) וצפונה עד לצומת מגיני עטרות ונווה יעקב. ממנה מתחיל בכיוון מזרח הרחוב שדרות נווה יעקב ושכונת נווה יעקב.
בטקס חגיגי שנערך בתחנת כיבוי האש בפסגת זאב, בכ”א באב תשס”ט (11/8/09) נחנך שם הרחוב. השתתפו בני המשפחה ואורחים רבים, נשאו דברים: ראש העיר ניר ברקת, אלוף פיקוד המרכז האלוף אבי מזרחי, אלוף (במיל), חיים ארז שכיום מתפקד כיו”ר עמותת יד לשריון, הבן תדהר פלד ואחרים. בין האורחים היו אנשי צבא רבים שעבדו עם פלד במהלך השנים המרובות שעשה בצבא. בשורות הבאות נספר מעט על קורותיו של פלד, כפי שסיפרו מכיריו וחבריו בטקס.

תקציר חייו של משה פלד
משה פלד נולד במושב עין גנים (פתח-תקוה של היום)  בשנת 1926. בנערותו כתלמיד תיכון הצטרף לאירגון ההגנה ושימש כקשר ומפקד כיתה. במלחמת העצמאות שימש כמפקד מחלקה בחטיבת גולני ולחם בגליל ועמק הירדן. פלד היה מפקד פלוגת הג’יפים החטיבתית של גולני שכבשו את אילת (אום רשרש). במהלך המלחמה נפצע פעמיים. לאחר המלחמה השתחרר והתיישב במושב נהלל. בשנת 1958 חזר לצבא בעקבות פנייתו של מפקד גייסות השריון באותם הימים, האלוף חיים בר לב. הוא המשיך לשרת במסגרות ופעילויות שונות והשתחרר בשנת 1980. מאז עסק בעיסוקים ציבוריים מגוונים שכוללים בין השאר את ניהול הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא”ל), שימש כעוזר שר הביטחון לענייני תעשיות ביטחוניות. משנת 1986 עד פטירתו   ב- 16 לאפריל 2000 שימש יו”ר עמותת יד השריון וקידם נושאים שונים ביניהם את הקמת יד לשריון בלטרון.
הוא קבור בבית הקברות של נהלל. אשתו דינה ממשיכה להתגורר בנהלל עד היום.

מדברי אלוף אבי מזרחי מפקד זרוע היבשה
נכון הוא הדבר וטוב שכך שהרחוב הנקרא על שמו של מוסה פלד לראשונה בעיר ואם בישראל מתרחש בירושלים עיר הקודש בירת הנצח של עם ישראל.
מוסה שהיה מלח הארץ בוודאי היה מתגאה בכך עד מאוד ובחוכמתו הרבה היה גם מוצא קשר כזה או אחר למעמד זה ותרומתו לחברה הישראלית למדינת ישראל בה האמין ולמענה נלחם כל חייו.
מוסה היה איש צנוע עד מאוד בחיים ובמותו. איש בעל מחשבה חדה ויכולת נתינה עד אין קץ למען מדינת ישראל.
הדבר בא לידי ביטוי  בכך שנקרא להוביל את חטיבת גולני, לכיבוש אילת במבצע “עובדה”, ובכך כשהלך להתגורר במושב יכיני שבנגב כשהוא נענה לקריאתו של בן גוריון לסייע בקליטת העלייה.

מוסה היה איש צבא מעולה, מקצוען וקר רוח. בשקט שלו ובחוכמתו ויכולת מנהיגותו השרה בטחון על סביבתו, סירב לסגת לירדן ביום הכיפורים, הורה לאוגדתו לתקוף בדרום רמת הגולן והביא לשינוי במהלך המלחמה ברמת הגולן.
האיש שראה שכול רב מסביבו וגם בחייו האישיים נרתם כל כולו להקמת "יד לשריון" ובפועלו ללא לאות, גם כשהיה חולה, הגשים חזון וחלום של כולנו והאתר קרם עור וגידים עד שהפך ובצדק לאבן שואבת לכל רובדי החברה הישראלית.
במעמד זה של קריאת הרחוב על שמו של האלוף מוסה פלד, מר שריון ששיקם את החיל לאחר מלחמת יום הכיפורים יש משום הכרה בפועלו ברמה הלאומית.
אין ספק שזו הנצחה ראויה לאיש יקר ורב פעלים וזכויות בהקמת המדינה.

מדברי אלוף (במיל') חיים ארז
אלוף מוסה פלד משתייך לדור שבזכותו הוקמה וקיימת מדינת ישראל. כל חייו, מגיל 14 כשהצטרף ל”הגנה”, דרך חלקו במלחמת העצמאות שבמהלכה נפצע ועד לפטירתו, הקו המנחה לפעילותו ולהחלטותיו היה צורכי המדינה וביטחונה הקודמים לצורכי משפחתו ולצורך האישי שלו.
בשנות החמישים ראה מוסה ערך עליון בקליטת העלייה ובתחום החקלאות ועזב את משקו בנהלל לשנה וחצי וירד לנגב להדריך במושבים החדשים שהוקמו בדרום. כאשר נקרא בשנת 1958 לחזור לצה”ל, השאיר את המשק לטיפולה של רעייתו, דינקה, שתמכה בהחלטתו והוא המשיך בשירותו עד 1980 ופרש בדרגת אלוף. תרומתו של אלוף פלד בכל תפקידיו, לצה”ל ולביטחון ישראל, עוד תקבל ביטוי בספרי ההיסטוריה - כמפקד שדה במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה בסיני, ובמלחמת יום הכיפורים לו ולאוגדתו היה חלק מכריע בניצחון על הסורים ובני בריתם ברמת הגולן, כמפקד גייסות השריון לאחר המלחמה כאשר שיקם את חיל השריון והכפיל את כוחו, פיתח תורות לחימה חדשות לשריון ולכלל צה”ל בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים.

בזכות אישיותו והישגיו כמפקד הצליח מוסה ליצור מערכת קשרים מיוחדת עם קצינים בכירים מצבאות זרים, בעיקר עם מפקדי שריון מארצות הברית, שסייעו לצה”ל לקבל סיוע ותמיכה בתחומים רבים. קשרים אלה נמשכים עד היום בזכותו.
כמפקד שריון מצטיין בשדה הקרב זכה מוסה להכרה כאחד מחמשת מצביאי השריון הגדולים בהיסטוריה, על ידי מוזיאון השריון הקרוי על שמו של גנרל פטון שבמרכז השריון של צבא ארצות הברית.

מוסה ראה ערך עליון בהנצחת לוחמי השריון ובלימוד מורשת השריון, והסכים לכן לשמש יו”ר עמותת יד לשריון. במשך ארבע-עשרה שנים ועד לפטירתו עסק מוסה בפיתוח האתר בלטרון שהפך מקום עלייה לרגל של מאות אלפי מבקרים, ובהם עשרות אלפי חיילים ובני נוער, בכל שנה.
מוסה היה איש מופת ודוגמה לחיקוי [...] ראוי אלוף מוסה פלד שבשמו ייקרא אחד מרחובות ירושלים הבירה וראויה ירושלים בירת ישראל שאחד מרחובותיה ישא את שמו [...]


כיצד נקבע רחוב על שם מוסה פלד בירושלים? – אורי גנני
לפני כשנתיים וחצי עברנו, אשתי ואני, לדירה חדשה בשכונת רמת בית הכרם בירושלים, בה גרנו ברחוב אלוף יוחאי בן נון. לרחוב החדש שאליו עברנו לא ניתן עדיין שם. חשבתי שאין שום סיבה שאנחנו כדיירי פרויקט ברחוב החדש, לא נשפיע ונהיה שותפים ואפילו יוזמים בקביעת שם הרחוב שבו אנחנו עתידים לגור. החשש שלי היה, לפי ניסיוננו בשכונה, שאם נשאיר את הנושא להחלטה חד צדדית של העירייה אז ייקבע לרחוב שם של עסקן מפלגתי או פוליטי או שם של רב.

אישית חשבתי שיהיה זה מכובד שליד רחוב יוחאי בן נון (בעל אות הגבורה ממלחמת העצמאות ולימים מפקד חיל הים) יהיה רחוב שייקרא על שם אלוף משה (מוסה) פלד ז”ל. כל השנים עקבתי תוך הערכה אחר האישיות והקריירה של מוסה פלד ופעילותו בבניית חיל השריון, בהדיפת הסורים בקרבות רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, בשיקום החַיִל לאחר המלחמה, בהקמת אתר יד לשריון בלטרון והתפקידים שמילא לאחר שחרורו בתעשיות הביטחוניות [...].

לפני שיצאתי לדרך בנושא, התקשרתי לדינקה (אשתו של משה פלד) וקיבלתי את הסכמתה. היא הפנתה אותי גם לתא”ל שמעון חפץ, קולגה של מוסה וידיד המשפחה, שהיה באותה עת שלישו הצבאי של הנשיא. למשימה גייסתי גם את תא”ל (במיל’) מנשק’ה ענבר, מנכ”ל עמותת “יד לשריון”. שניהם שלחו המלצות חמות לוועדת השמות של העירייה שחיזקו את פנייתי.
כצפוי פקידי העירייה הרימו גבה לנוכח התופעה הבלתי מקובלת, שתושבי רחוב מנסים להתערב בנושא שעד לאותו יום היה בטיפולה הבלעדי של העירייה, ואף ניסו לייאש אותי בטענה שיש כבר רשימה/תור של יותר ממאה מועמדים לפני מוסה.

בסיכומו של דבר, לאחר הרבה מכתבים, טלפונים ותזכורות לראש העירייה ופקידיו, קיבלתי באיזשהו שלב הודעה מהעירייה, שלרחוב שלנו הוחלט לקבוע שם אחר (יעקב סלמן - מי שהיה ממפקדי ההגנה בירושלים במלחמת העצמאות), אולם גם על שמו של מוסה ייקרא רחוב בשכונת פסגת זאב בעיר, בהמשך לדרך עוזי נרקיס לכיוון שכונת נווה יעקב. עברו עוד כשנה ורבע, חורף, קיץ, בחירות לעירייה, עוד תזכורות וטלפונים והגענו ליום המיוחל 11 באוגוסט 2009 [...] שבו הונצח לעד וכראוי בירושלים בירת ישראל, בנוכחות ראש העירייה ניר ברקת, אלוף פיקוד המרכז (הנכנס) אלוף אבי מזרחי, בני המשפחה והחברים.

“ההחלטה הקשה בחיי” – על המלחמה ברמת הגולן במלחמת יום כיפור (1973)
מוסה פלד
“ההחלטה החשובה ביותר שקיבלתי בשדה הקרב, הייתה המלצתי לצאת למתקפת-נגד ברמת הגולן, ב-8 באוקטובר 1973. ההמלצה הזו אומצה על-ידי רב-אלוף (מיל’) חיים בר-לב, שהיה באותה עת בפיקוד הצפון וגם על-ידי הרמטכ”ל, רב-אלוף דוד אלעזר (דדו), שהיה ב’בור’ בקריה בתל-אביב.
“חשוב לציין כי ההחלטה הזו עמדה בניגוד לפקודה שניתנה לי, להיערך להגנה על נהר הירדן. האוגדה שלי הייתה אמורה לתפוס עמדות על הגדה המזרחית של הירדן. במקום זה, כינסתי את קציני המטה שלי, כדי לתכנן את מתקפת הנגד. הם הביטו בי בתדהמה, כשהודעתי להם שאני לא מאמין בטקטיקה של מגננה.
“צריך גם לזכור מה עבר על הפיקוד בשעות שלפני הגעתנו לרמה. הפיקוד ולוחמיו עמדו בשערי תופת, ממש כך. זמן קצר קודם לכן קיבל ‘חקה’ (יצחק חופי, אלוף פיקוד הצפון) את הידיעה המרה שחטיבה 188 הושמדה וחדלה להתקיים ככוח לוחם, שמאות טנקים סוריים שוטפים את דרום רמת הגולן בדרכם למחנה נפאח בו ישבה מפקדת אוגדת הרמה . אני באתי ממחנה הקבע של האוגדה ברמלה.
“בערב ה-7 באוקטובר הצגתי את תוכנית המתקפה לבר-לב. הוא הקשיב, אמר: ‘יפה מאוד, מוסה’לה’ והלך לטלפון האדום, לדבר עם דדו. כשסיים, קרא לי לטלפון ונתן לי לשוחח עם הרמטכ”ל. אחר-כך יצאנו החוצה, לקבוצת התכנון של הפיקוד. בר-לב הקשיב לחקה ולקציניו ופנה אלי: ‘ומה אתה חושב על זה, מוסה’לה?’
“כשסיימתי, בר-לב אמר קצרות: ‘חקה, אני שמח מאוד שקיבלת את התוכנית של מוסה, יש לה אישור של הרמטכ”ל’. ככה יצאנו למתקפה ברמת הגולן.
“צריך לזכור שכל החלטה בשדה הקרב היא החלטה קשה, משום שהיא נוגעת בחיים ובמוות. היא חורצת גורלות של אנשים צעירים, שמקפחים את חייהם לפני שטעמו את טעמם. איגוף ימני, שמאלי, מתקפה מסוג זה או אחר - תמצית המלחמה היא מוות, של האויב או שלנו. כל החלטה בשדה הקרב, תוצאתה המיידית היא מותם של אנשים. לעולם לא נוכל לשנות עובדה זו”.
(מתוך ראיון עם מוסה פלד שהתפרסם בגיליון הראשון של “שריון”, יולי 98’)

סופו של דבר ההחלטה על ההתקפה ברמת הגולן הייתה החלטה חשובה שלימים תביא לכך שהכוחות הסוריים יהדפו מזרחה והגולן ישאר חלק ממדינת ישראל.

הנה כי כן, משה (מוסה) פלד איש רב פעלים איש התיישבות, צבא, מנהיג ולוחם מונצח ברחוב מרכזי בשכונה. ראוי שכל מי שעושה את דרכו מהשכונה או אליה יזכור שהנסיעה היא בציר המנציח שני אנשי צבא שעשו רבות למען מדינת  ישראל וארץ ישראל,  משה פלד מחד ועוזי נרקיס מאידך.

תודות
לתת אלוף שמעון חפץ מי שהיה ראש לשכתו של משה פלד, שעזר בגיבוש הרשימה.

לקריאה נוספת
רשימה זו מבוססת על עיקרי דברים שהתפרסמו באתר עמותת יד השריון, אתר ההנצחה והזיכרון של חיל השריון, למורשת הגבורה והרעות, לזכרו של משה (מוסה) פלד.