בזמן כתיבת הרשימות השונות על השכונה למדתי דברים מעניינים ומאלפים. לא תמיד היה בכוונתי לעשות תחקירי עומק, אולם בגלל שלא נמצאו מקורות מידע,

למספר שמות רחובות נסחפתי וניסיתי לדלות אותם באמצעים שונים וממקורות מגוונים. הסיפור שמאחורי שמות הרחובות בשכונה הוא מעניין ויש בחשיפתו משהו מסיפור בלשי. לא תמיד הצלחתי להגיע למקורות מהימנים ומשום כך עדיין לא סיימתי את המלאכה. משום העניין שבנושא החלטתי להקדיש לכך רשימה בפני עצמה. מתוך תקווה שבין הקוראים יהיו אולי מי שיוכל לעזור להשלים את התמונה לגבי שמות רחובות שיש לו לגביהם מידע.
אקדים ואומר שעל מנת ללקט חומרים נעזרתי באנשים רבים ומסורים. בני משפחה שעל שמו נקרא שם הרחוב, אנשים אחרים שהכירו או חיו עם האדם שעל שמו נקרא הרחוב. בכל המקרים שפניתי נעניתי במאור פנים, ברצון רב ובנכונות לתרום מידע על קרוב המשפחה שעל שמו נקרא שם רחוב בשכונה, לכולם נתונה תודתי.
הרשימות נכתבו במועדים שונים שצויינו בסוף כל פסקה.

רחובות הסיירת הירושלמית ואריה אלטמן
שני רחובות אלה בחלק המרכזי והוותיק של השכונה נפגשים יחד. עליהם נודע לי ממוני בן ארי, בנו של אריה אלטמן, תושב כפר אדומים. את מוני הכרתי בעבר וידעתי על הקשר שלו לסיירת הירושלמית מסיור בו השתתפתי ושמוני הדריך וסיפר על הסיירת בחלק הדרומי של ירושלים. בשיחה עימו התברר שבדרך מקרה שם הרחוב הקרוי על שם הסיירת בה פיקד על מחלקה, נפגש עם רחוב על שם אביו אריה אלטמן. בשיחה זו הצלחתי ‘לצוד’ שתי ציפורים במכה אחת ולקבל מידע עדכני על שתי רחובות ממקור מהימן. מוני הגיע לביתי לשתי פגישות מרתקות מהן למדתי רבות על אביו ועל הסיירת עליה פיקד במלחמת ששת הימים.
[חורף תשס”ה 2006]

רחוב משה רחמילביץ’
למקורות מידע על שם הרחוב משה רחמילביץ’, בפסגת זאב מזרח, היה יחסית קל להגיע משום שלפרופ’ רחמילביץ’ ישנם שני בנים שהם עצמם רופאים המתגוררים בירושלים. דרך ספר הטלפונים הגעתי אליהם. הבן פרופ’ דני רחמילביץ’ נענה ברצון לבקשתי לבקר אצלו ובראיון שערכתי עימו בביתו העמיד לרשותי נתונים מביוגרפיה שנכתבה על אביו וכן עדכן בפרטים בעל פה. [קיץ תשס”ו 2006]

רחוב יקותיאל אדם
סיפור של חוסר הצלחה
על יקותיאל אדם, למרות היותו דמות צבאית חשובה, מצוי עליו מעט מאוד מידע. פה ושם באתר אינטרנט מסופר משהו מאוד מצומצם. ניסיתי ליצור קשר עם ביתו של האלוף יקותיאל אדם גב’ אורנה לב שעבדה ביקב בשם יקבי אבידן. כך הופיע באתר הנקרא ‘היקב’. לאחר קבלת המידע נכנסתי לאתר אך לאורנה לא הגעתי משום שעזבה את עבודתה שם. פניתי לערוץ אחר והחלטתי לכתוב לבנו אודי אדם ששימש כאלוף פיקוד הצפון. קיבלתי את הטלפון של הלשכה של אלוף פיקוד הצפון הממוקם בצפת וכתבתי לו מכתב עם בקשה לקבלת פרטים על אביו...מכתב ראשון לא זכה לתגובה וכך גם השני. בחלוף חצי שנה התקשרתי ללשכת מפקד פיקוד צפון ושם הפנו אותי לפקידה העוסקת בפניות הציבור. חיילת בשם הילה מסרה לי שאומנם המכתב  עם בקשתי הגיע אליהם אך בדיוק הפקידה התחלפה והיא חדשה בתפקיד. היא הבטיחה שתחזור ותעדכן אותי מה עלה בגורל בקשתי לאלוף אודי אדם (28/6/06).
במהלך קיץ תשס”ו (יולי 2006) פרצו מאורעות בגבול הצפון. כל התקוות שלי לקבל פרטים על יקותיאל אדם בתקופה זו נראים הזויים. לא נשאר לי אלא להמתין שהמצב בגבול יירגע ואז אחזור שוב לנדנד. בסוף המלחמה הודיע אלוף אודי אדם על התפטרותו מפיקוד הצפון האם בזה נסתם הגולל על מידע על האלוף יקותיאל אדם? [קיץ תשס”ו 2006]

רחוב רינה ניקובה
רינה ניקובה שמה של מורה למחול ידועה. כיוון שנדרשתי לתחום עיסוק שאינו קרוב אלי הגעתי למורה למחול המלמדת במוסד בו אני עובד (במכללת אורות) ובעזרתה הגעתי למורה למחול שכותבת על רינה ניקובה עבודת מחקר לתואר שלישי. היא זו שציידה אותי במידע מעניין על רינה לצורך הרשימה שכתבתי, ממנה למדתי על עולם מרתק הקשור למחול בכלל ולהקשרים שלו על המחול בירושלים [קיץ תשס”ו 2006].

רחוב מאיר גרשון
רחוב מאיר גרשון הוא רחוב מרכזי בחלק המזרחי של השכונה ועל הדמות לא ידעתי הרבה. כמורה העוסק בתחום ידיעת הארץ הכרתי מזמן את חברת ההסעה הירושלמית הידועה הנקראת כיום ‘גרשון טורס’. בילדותי זכור היה לי שהמשאיות שלהם שימשו אותנו בסיורינו ברחבי הארץ. במסגרת עבודתי נדרשתי להזמין אוטובוס מחברה זו. לאחר שסיימתי לשוחח בענייני עבודה עם הסדרן החביב מיכה גרשון שאלתי האם יש לו קשר עם מאיר גרשון שעל שמו רחוב מרכזי בשכונת פסגת זאב מזרח. הוא ענה לי בקול מבויש משהו שזהו אביו זכרונו לברכה. מיד “התנפלתי” עליו כמוצא שלל רב ובקשתי ממנו להעביר לי מידע כדי לעדכן את תושבי השכונה ותושבי הרחוב. הוא אמר שיעביר ברצון את החומר לתושבת השכונה בשם עדית זיזי. כשתקשרתי עם עדית המתגוררת בשכונה על מנת לקבל את החומר על מאיר גרשון הסתבר לי שהיא נכדתו. היא קצת התאכזבה שלא כתבנו על שם הרחוב לפני זמן רב אבל עזרה לי מאוד בהשגת החומר על סבא שלה. מרשימה זו למדתי רבות על העדה הכורדית בירושלים ועל פועלו המבורך של מאיר גרשון למענה.
[תשרי תשס”ו אוקטובר 2005].

רחוב כסא רחמים
הדרך אליה הגעתי למידע על שם הרחוב כסא רחמים הוא הפוך מהדרך הרגילה והמקובלת בה קבלתי מידע על רחובות אחרים. למידע על שם הרחוב הגעתי דרך הספריה הלאומית שם מצאתי את הספר, מן המבוא לספר דליתי מעט פרטים על הכותב הרב רחמים מלמד וכמובן פרטים על הספר עצמו. מספר ימים לאחר שהכתבה התפרסמה בעיתון ‘כל הפסגה’, התקשר אלי אחד מבניו של הכותב ומסר לי שראה את הכתבה בעיתון. שמחתי שהוא הגיע אלי דרך העיתון וכמובן קיבלתי ממנו מידע נוסף על אביו ועל הספר עצמו. ממנו התברר לי שהמשפחה הוציאה עותק חדש של הספר וניתן לרוכשו, וכך אומנם עשיתי. במסגרת עבודתי בהוראה במכללת אפרתה בירושלים, הנחתי מורות בכתיבת עבודה סמינריונית. באחד מן הימים הסתבר לי שבכיתה יושבת תלמידה (אפרת קראוס) שהיא נצר למשפחת רחמים מלמד. בידה הייתה עבודת גמר על סב המשפחה ממנה למדתי נקודות נוספות על האדם ומשפחתו. לשם רחוב זה אם כך מקורות מגוונים, ספריה לאומית, ושני בני משפחה.

רחוב חנה בבלי
על אשת הליכות ונימוסים חנה בבלי אני מחפש חומר כבר זמן רב אך ללא הצלחה. בשיטוט באינטרנט מצאתי את שם בנה באתר מקרי, ניסיון להגיע לבן ולדלות ממנו מידע לא עלה לי יפה עד כה. בספריה הלאומית מצאתי ספרים בנושא עיסוקה אך המידע עליה שם היה מאוד מצומצם. גם כאן עדיין לא תמה עבודת הבילוש ואיסוף המידע.

רחוב השישה עשר ונועם גרוסמן
רחוב זה הממוקם במרכז פסגת זאב מרכז ידוע ומוכר. השישה עשר הייתה קבוצה של חיילים אשר במלחמת השחרור יצאו לעזרת היישובים עטרות ונווה יעקב ולא שבו משם. בראש הקבוצה עמד סרן נועם גרוסמן ז”ל. בסיור שערכתי בסוכות תשס”ו לאזור הדרום התארחתי באכסניית הנוער במקום. במסדרון בסמוך לעמדת הקבלה ראיתי תמונה גדולה על הקיר. בתמונה דמות של אדם ותחתיו הסבר שזו דמותו של נועם ז”ל. כאן הבנתי שיש קצה של חוט שעימו ניתן להגיע למשפחה שדרכה ניתן להגיע למידע על השישה עשר ומפקדה. ניגשתי לפקיד הקבלה לשאול אם יוכל לעזור לי לקבל מידע על המשפחה. זה היפנה אותי למנהלת האכסניה והיא הפנתה אותי לגב’ נורית שלגי האחראית על יחסי ציבור של אגודת אכסניות הנוער. תקוותי שממנה אוכל באמת להגיע למידע על המשפחה הנ”ל. גב’ שלגי שלחה לי פרוספקט עליו מידע מצומצם על נועם גרוסמן ופעילות עם חבריו באזור עטרות שמצפון לירושלים. לשאלתי מהיכן המידע לפרוספקט הפנתה אותי גב’ שלגי לספרו של מאיר אביזוהר, מוריה בירושלים בתש”ח, שם נמצא מידע רב על לחימת גדוד החי”ש בסביבות ירושלים במהלך מלחמת השחרור. שם בספר פרק נרחב על השישה עשר ועל דרכם האחרונה שעשו בדרך לפעילות בסביבות עטרות. רכשתי את הספר באתר ההנצחה בגבעת התחמושת וממנו סרקתי את המפה לרשימה בעיתון.
במהלך חודש תמוז תשס”ו (יולי 2006) חיפשתי באינטרנט חומר על נועם גרוסמן הגעתי במקרה לאתר של חנות ספרים ילקוט שהציעה לרכישה ספר זיכרון שכתבו הוריו של נועם ושנושא שם זה. הספר יצא לאור על ידי חברת אמנות בתל אביב בשנת תש”ח. כמובן שמייד רכשתי את הספר ממנו פרטים מעניינים על האדם ותחומי התעניינותו. אותי מאוד עניינה התייחסותו של נועם לארץ ישראל ולקשר שלו עם התנ”ך. בחוברת מוצגות עבודות שעשה בחוג נוער בזמן לימודיו בגימנסיה הרצליה. שתי עבודות מוצגות שם בקיצור: “התורה כמקור לידיעת הארץ”, “ספר יהושע כמקור לידיעת ארץ ישראל”.
במקביל לבירורי בכיוונים שונים הגעתי לרות דנון מהמושב בני עטרות העורכת את הארכיון של מושב עטרות. היא סיפרה לי על יצחק זילברשטיין אחד משלושת החיילים ששרדו את המארב הקטלני מצפון לעטרות. נפגשתי עימו וממנו דליתי חומר מעניין נוסף על שהיה במהלך הקרב בו נפלו השישה עשר.
דרך משפחת זילברשטיין הגעתי לתמר דגן אחותו של אשר ליפצין, אחד מנופלי השישה עשר, היא זאת שעמדה מאחורי קריאת שם הרחוב.
בעקבות הקשרים עם תמר קבלתי תמונה שלמה יותר של שם הרחוב והקורות אותו עד להחלטה של ועדת השמות לקרוא את שם הרחוב על שמם.
במהלך השנים תשס”ו-ז (2006-7) אספתי עדויות משלושת הניצולים: יצחק זילברשטיין, עזרא סיטון ויצחק גולדברגר מהם כתבתי רשימה שהתפרסמה בעיתון עת-מול 139 (תשס”ז), עמ’ 33-30. במקביל הפעלתי תוכנית חינוכית עם בית הספר ממלכתי א’ הממוקם ברחוב השישה עשר כדי לחשוף את התלמידים לפעילות של המחלקה, זאת מתוך כוונה בשנת תשס”ח שהיא שנת השישים לפעילות להביא להנצחה של הפעילות במסגרת חינוכית רחבה ופרסום הדברים ברבים.
[קיץ תשס”ז 2007 – חורף תשס”ח 2008 ].
במהלך חורף תשס”ט (2009) הגעתי לביקור במצפה רמון שם מונצח נעם גרוסמן. בזמן האחרון סידרו לו נקודת הנצחה בחדר שיחדו לו באכסניה. בחדר תמונה של נועם ובסמוך לה קופסת פלסטיק שבו תדפיסים המספרים על נועם ופועלו. בביקורי שם קיבלתי טלפון של דוברת איגוד אכסניות הנוער. יצרתי עימה קשר והיא מסרה שיש קרובי משפחה עימם היא בקשר. היא מסרה שתחזור אלי ותעדכן אותי בפרטים. במידה ויהיו פרטים אעדכן בהמשך.

רחוב נחום אהרנפלד
הרחוב הקטן הנמצא בחלקו המזרחי של פסגת זאב מרכז. לפרופ’ אהרנפלד שני בנים אורי ומיקי. השני עוסק ברפואה והראשון עוסק בתיירות ובארגונים חברתיים שונים. בשעה שחיפשתי חומר שהה הבן הרופא באוסטרליה ואז פניתי לאורי. אליו הגעתי דרך מכר משפחתי ובדרכים פתלתלות הצלחתי להגיע לטלפונים ניידים וקבועים שבעקבותיהם הצלחתי להגיע לחומר על האב נחום. קבלת החומר ארכה זמן עם הבן השני ואז שחזר ד”ר אהרנפלד מנסיעתו באוסטרליה פניתי אליו והוא עזר למצוא חומר מגוון ומעניין על האב.
בשיחה שהייתה לי עם מאלי אשתו של ד”ר מיקי אהרנפלד הסתבר שהיא נצר למשפחה של דמות נוספת בשכונה בן ציון ליאון. מיד תפסתי בקצה חוט זה על מנת להגיע למקורות על רחוב נוסף.
פרופ’ מיכאל אהרנפלד עזר בכתיבת זיכרונות על אביו בפרקי זמן שונים אך התקשה בהשלמת מידע שביקשתי מנו להשלים לכן ביקשתי לפרסם הדברים אפילו שאינם שלמים לגמרי. [קיץ תשס”ו 2006].

שלוש שנים של חקר רחובות בשכונה מפגיש אותי עם נושאים ואישים מעניינים. הרבה למדתי ויש עוד לא מעט שצריך ללמוד, על מספר רחובות נוספים והרקע ללימוד עליהם ברשימה הבאה.