הייתי השבוע בועדת הכלכלה של הכנסת כדי לספר לנבחרים שלנו עד כמה אבסורד הדבר שרשות מקומית בעיר ענקית כמו ירושלים צריכה לבקש אישור ממשרד התחבורה להצבת חלק מהתמרורים או על שינוי מסלולי האוטובוסים שלא לדבר על פרויקטים תחבורתיים גדולים יותר.
הבאתי לדוגמא את גשר עוזי נרקיס הפקוק בשעות הבוקר כתוצאה ממחדלים רבי שנים וסרבול של המערכות. הבאתי לדוגמא את ההשהיה באישור הפרדה המפלסית בצומת הגבעה הצרפתית.
סיפרתי לחברי הכנסת כי האבסורד הוא שהכביש הכי פקוק נקרא כידוע כביש עוזי נרקיס, על שמו של אלוף פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים, עוזי נרקיס, וזכורה התמונה המפורסמת שלו, של רבין ושל משה דיין בכניסה לשער האריות בעת כיבוש ירושלים. דווקא מי שהיה בין האחראים לשיחרור ירושלים, נקרא על שמו כביש/גשר הכי תקוע והכי זקוק לשחרור בעיר. ועוד דואגים להגיד את זה בכל בוקר בעדכוני התנועה ברדיו: כביש עוזי נרקיס פקוק.
מבחינת שמות רחובות, נראה שבפסגת זאב הונצחו הכי הרבה שמות הקשורים לשחרור ירושלים. די ברור אם חושבים על כך שאם לא היו משחררים את ירושלים, פסגת זאב לא הייתה קמה וכל החיים של כולנו היו אחרים לגמרי.
אני, לדוגמא, בסוף עוד היה יוצא שהייתי עורכת עיתון במעלה אדומים....
בפעם הבאה שאנחנו עוברים דרך שד' משה דיין אל רח' הששה עשר, קופצים למשטרת הישובים, לרח' סיירת דוכיפת, גדוד חרמש, הגדוד החמישי, ובטח כשאנו נוסעים על כביש עוזי נרקיס, כדאי לפעמים לעצור רגע, (במשמעות הוירטואלית של המילה, רק זה חסר לנו שיהיו עוד פקקים), ולתת את הכבוד הראוי להם.
יום ירושלים שמח וחג שבועות ירוק!
| תגובות |
|
