כמו בכל שנה, גם השנה ברור לי לגמרי שאני נשארת עם מלאי השוקולדים-כיף כיף- במבה במילוי חלווה- אפרופו- ביסלי-אגוזי-מקופלת ננסית-סוכריות-מרציפנים-במבה-במילוי נוגט-אוזני המן בטעם פרג ואוזני המן בטעם מוזר, לעד. ביום שאחרי פורים ברור לי שעד פסח בוודאי לא נצליח להתגבר על המלאי. שלושה ימים אחרי פורים נראה לי שעד שבת אנחנו מסודרים עם הממתקים. חמישה ימים אחרי החג, אחרי שמהררי הממתקים נשארו רק אוזני המן ספורים במילוי סחוג, זה הזמן שאני שבה להאמין בקיומם של גמדים קטנים שמגיעים אלינו לבית ואוכלים את כל הממתקים בחשאי. אחרת, אין הסבר לכך שכל ערימות הממתקים חוסלו בפחות משבוע, כולל הבמבה בטעם טחינה שאומנם עוד לא הומצאה בחברה אבל מכיוון ששקית של במבה פתוחה עמדה ליד צלחת טחינה יצא לי להיות הראשונה שעלתה על הפיתוח המדהים הנ"ל ומה להגיד לכם? - לא משהו! אבל, גם היא כאמור חוסלה כמו שאר ממתקי משלוחי המנות שהגיעו לביתנו- כמו הייתה אל-מבחוח במדינת דובאי ואפילו לא היה צורך בזיוף דרכונים.
אפרופו פורים, כל סיפור מגילת אסתר נמשך כידוע לאורך 9-10 שנים וזה די הגיוני, אם לוקחים בחשבון את כל התקופה שאסתר שיכשכה בשמן המור. גם כאשר הפור נפל ולכאורה לא היה מצב להחזיר את הגלגל אחורה, בזכות פועלה של אסתר ועזרה מלמעלה, לא רק שהפור בוטל, אלא שהמצב הפוליטי בשושן השתנה לגמרי. סיפור המגילה נותן הרבה תקווה: אם בממלכה האטומה של אחשוורוש הצליחו לשנות כזאת גזרה, יש סיכוי גדול שתוך כמה שנים אוכל, כחברת מועצה, לשנות דברים, גם בעיריית ירושלים שיש בה לא מעט קווי דימיון לעיר שושן.
