יש הרבה דברים שאין לי לגביהם החלטה סופית. טובים?! לא טובים?! וזה די קשה שאין החלטה ובטח שהייתי רוצה שמישהו מאוד חכם ויודע כל, יגיד לי מה נכון, אבל כמובן שאין כזה ולכן אני כל הזמן במצבים רבים במצב אישי של ניסוי ותהייה.
פעם, נראה לי שהחיים היו הרבה יותר פשוטים: המורה בבית הספר היה אומר משהו להורים וההורים היו מתייחסים אל הדברים כדברים שירדו מסיני. הרופא היה אומר משהו או אפילו האחות בקופ"ח וכולם היו קופצים לדום כי הרופא אמר, אפילו מספיק שכל לובש מדים מסוימים כמו שוטר, כבאי או נהג אגד אמר משהו ומייד מיישרים שורה. היום, על כל עמדה קמות דעות הפוכות ולכו תדעו מה נכון לעשות.
לשתות קפה שחור? נס, מים או קולה...
לשתות חלב ומוצרי חלב?
להתנזר מפחמימות.
לאכול פירות וירקות אורגניים?
לעשות חיסון נגד שפעת?
לעשות חיסון נגד דלקת ריאות?
לעשות חיסון נגד שפעת החזירים?
אלו הם דברים לדוגמא שהייתי מצפה מהמדע שיחליט בעבורי ובאין החלטות מיהמנות, אני עושה את ההחלטות האלה על מצפוני (אם זה כל כך מעניין אתכם אז, כן קפה שחור ומים, לא חלב ומוצריו, כן פחמימות, לא ירקות אורגנים, לא חיסוני שפעת למיניה). דרך אגב בהחלט יכול להיות שמחר ההחלטות שלי ישתנו בהתאם למצב הרוח או מחקרים משכנעים אחרים. בקשר לנושא המינהלים הקהילתיים בירושלים ובפסגת זאב בפרט. כאן אין לי כלל ספק שחייבים ליצור בהם מצב של בחירות קבועות אחת לחמש שנים. זה עניין דמוקרטי בבסיסו ולא יתכן שהמערכות המבצעות את הבחירות יחליטו אחרת בגלל שהן חוששות מתוצאותיהן.
| תגובות |
|
