בשבוע שעבר יצאתי מהבית, נכנסתי לרכב, הבטתי במראה השמאלית לוודא שאין רכב שמגיע משמאל ולהפתעתי ראיתי חמור צועד לכיווני. חמור באמצע הבוקר הולך לו באמצע הכביש בפסגת זאב מזרח. צחקתי ואמרתי לו "בוקר טוב גם לך". היה לי קל לצחוק, כי הייתי בתוך המכונית. אם הייתי נתקלת בו בהליכה, לא בטוח שלא הייתי בורחת בבעתה מהמקום. מכיוון שהיו לי עוד מספר דקות עד לפגישה שאליה יצאתי, התחלתי לעקוב אחריו. הוא שם לב שתוך כדי נהיגה אני גם מצלמת אותו וטרח מידי פעם להפנות את ראשו אלי, ממש "חמור סלב". ככה המשכנו לאורך רח' מאיר גרשון, כאשר ליד כל רחוב מסתעף, החמור רחרח משהו, כחוכך בדעתו ואז המשיך ללכת ברחוב הראשי. בינתיים, התקשרתי למוקד העירייה וגם למשטרה לדווח על חמור שהולך ללא בעלים, ואולי מסוכן לציבור. אחד המוקדנים, שאל אותי איך נראה לי החמור ואמרתי שהוא נראה בדיכאון, "חמור שלא ממש סגור על עצמו, כאילו ממשיך הלאה מכח האנרציה".
באיזשהו שלב הגענו החמור ואני לביה"ס הממ"ד, שם השתהה החמור דקות ארוכות וראיתי את השומר מגיע, אולי היסס אם לפתוח לו את השער למרות שלא הייתה עליו תעודה מזהה. אח"כ החמור הלך לו הלאה לבדוק את חנות הממתקים שבהמשך. זה הרגע בו החלטתי לנטוש אותו. אומנם חמור מדוכדך, אך, עשה רושם שהוא יודע לאן מועדות פניו כמו שנאמר - "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו". למרות שהיה זה חמור לבן והיה סיכוי מסוים שזהו חמורו של משיח ומי יודע מה היה קורה אילו הייתי מחכה עוד קצת, נדמה היה לי שהוא ממשיך לכיוון בעליו. סתם חמור עם סרט כחול. אולי בעצם אתון, לא בדקתי.
ולמי שמחפש, אין בטור הזה כל משל, אלגוריה, או מוסר השכל. רק תיאור מקרה שאירע לי. או שלא...